חלונות סולאריים

פיתגוראס סולאר היתה חברת הקלינטק הראשונה שעבדתי בה, ולמעשה הייתי העובד הראשון בה למשך קצת יותר מחצי שנה, עד שפרשתי בשביל לעשות מסטר במכון ויצמן. שמחתי לשמוע מהחברה שם שהם מתקינים את החלונות הסולאריים שלהם בפיילוטים ברחבי העולם – כולל בבנין סירס המפורסם והגבוה (אין הצללה!) בשיקאגו (שנקרא בנין וויליס עכשיו). הפיתוח המקורי של פיתגוראס היה האופטיקה הייחודית שמאפשרת ריכוז קרינה ללא מעקב אחר השמש. הרעיון – כמו בכל רעיון של CPV – concentrated photo voltaic – הוא פשוט – החלק הכי יקר בפאנל סולארי הוא התאים הסולאריים, אז בוא נחליף שטח של תא סולארי יקר בשטח של פלסטיק זול, ושטח קטן של תא סולארי יקר. הרעיון הזה חוזר בכל טכנולוגיה CPV, כשהייחוד של פיתאגורס, הוא שהם כיוונו על מוצר שלא נע – אין לו זוג מנועים שמזיזים אותו על מנת לעקוב אחרי השמש. זה מפשט את המוצר, אבל כמובן מוריד מיכולת הריכוז, ועם זה את היכולת להוזיל את העלות בגישה של "הקטנת שטח התא הסולארי". מדעני פיתגוראס סולאר פתחו את המוצר שלהם, אבל רק במהלך הפיתוח הם הבינו שהשוק של ה-building integrated solar הוא השוק המתאים להם – ובאופן ספציפי חלונות המורכבים בתוך בניינים. אחד המאבקים בפיתוח תא מהסוג הזה הוא פתרון בעיית סילוק החום, שהיא בעיה מנקודת המבט של ייצור חשמל – ככל שתא סולארי מתחמם הוא מייצר פחות מתח, כלומר פחות חשמל. אבל היכולת לבודד נהדרת כשאנו מדברים על חלון! הרי חלונות הם אחד המקומות שאנו מאבדים הכי הרבה חם ממהם, ונאלצים למזג ולהשקיע בכך הרבה אנרגיה. לכן בעיני השימוש בטכנולוגיה של פיתאגורס עבור חלונות בניין היא התאמה מושלמת, ואני מאחל להם בהצלחה!

 

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה ללא שיוך. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.