כמה נכתב כבר על התחנה הפחמית הבאה המתוכננת באשקלון. כל כך הרבה. כמה דיונים, כמה החלטות, דחיות, הפגנות, בכי וצעקות. ועדיין, פואד בשלו. כמו רבים, הוא לא רוצה לתת למציאות לבלבל אותו. והמציאות, היא שפחם הורג. כן פואד, הוא הורג – גם בוחרים פוטנציאלים (וגם עובדי חברת חשמל).
אז בואו – להפגנה מול משרדי הממשלה, עת עוד דיון בסוגיה יתנהל לו בפנים, ואנו שוב נעמוד מבחוץ ונזכיר, שיש פתרונות נוספים.
שימור אנרגיה – חסכון פשוט – יכול להפחית את הצריכה ב-20%, שזה כמו 2 תחנות מתוכננות.
חשמל ממקורות מתחדשים ונקיים עומד לרשותנו אם רק נשכיל להשתמש בו – השמש הישראלית היוקדת. המחיר המיידי יקר, אך אם נפסיק להיות חלמאים, ונביט במבט עז אל עבר העתיד, נבין שזה הזמן לדבר באלפי מגאוואט סולריים מתחדשים בטווח של ה-5 שנים הקרובות, ולא מאתיים. מדובר בלא פחות מהעצמאות האנרגטית שלנו על כל המשתמע ממנה.
אני שם מבטחנו במיזם של רד’ פיימן ביישוב קבוצת יבנה – מערכת לריכוז קרני שמש (עם מכשיר עקיבה) בכל גג בניין.
אינשאללה בכל בניין תהיה כזו מערכת – זולה יותר מפאנלים סולאריים לא יעילים.
יעילות, כבודה במקומה מונח. האתגר האמיתי הוא מחיר. דולר לוואט מותקן. אם פיימן יצליח – מעולה.