התחבורה הנקייה כבר כאן?


יש ברירה - תחבורה נקיה!

את החולצה הזו הדפסתי איפשהוא באזור 2006, לפני ועידת האנרגיה השנתית בכפר המכביה אליה הגעתי עם חבריי ממגמה ירוקה, אופניים חשמליים (חידוש רציני אז!) וחולצות לבנות המראות אדם המבצע petrocide יחד עם הכיתוב “יש ברירה – תחבורה נקיה!”. אז השבוע קרה דבר, לא? שי אגסי מוציא לציבור את המכונית החשמלית שלו. רשת הטעינה שלו פרוסה באופן חלקי, אבל לרובנו זה מספיק. טוב, אז אין ספק שרכב חשמלי זה יותר נקי מרכב השורף בנזין או גז. מחקרים רבים שראיתי מראים שאם מייצרים את החשמל באופן מזהם וסטנדרטי (שריפת גז, פחם ונפט) אז החסכון מהיעילות הרבה יותר של המנוע החשמלי לעומת חברו מופעל הבנזין מתקזזת עם הפסדי שינוע החשמל ברשת וההפסדים מטעינה ופריקה של הבטריות. התוצאה – שוויון בזיהום לק”מ. אולי טיפה יותר לחשמלי – באמת תלוי במספרים (אגסי נותן ירידה של 27% עבור רשת החשמל של אוסטרליה – שהיא ברובה פחם כמו אצלנו). מה המסקנה? נו, אגסי הגיע אליה כבר בתחילת דרכו – בשביל תחבורה חשמלית נקיה, חייבים חשמל נקי. אז הנה – אני רוצה להזכיר לכם איך נראה חשמל נקי, ומי שרוצה הרחבה מוזמן לפוסט הקודם שלי. רוח ושמש. והרבה מהם (אתם מבינים שאם היו מאפשרים הקמת חוות ומקבצי טורבינות גדולות למשל לא היתה לנו בעיה של הפסקות חשמל באמצע ימי החמסין הללו?!) עזרו להביע דעה בעד אנרגיית רוח! בינתיים, יש דיונים ועוד דיונים. אתמול אמר יו”ר וועדת הפנים והסביבה, ביודן על עמידה (כלומר אי עמידה) ביעדי ממשלה לפיתוח אנרגיות מתחדשות שהוא רוצה לראות פיילוט רוח ב-2012 לפני סיום כתיבת התמ”א בנידון – תוכנית המתאר הארצית להקמת טורבינות רוח לה כולנו מחכים).  אז עזרו להביע דעה בעד אנרגיית רוח!

looking back at the E70 - panorama

חייבים לאפשר הקמה של מתקני ייצור חשמל נקי בישראל מהרוח ומהשמש. זה אומר טורבינות רוח גדולות בודדות כמו שיש פה בתמונה, עם מגדל של 80 מטר וקוטר להבים דומה (70 מטר בתמונה) ומערכות סולאריות שתופסות שטח רב. כמו התאבון שלנו לצריכת חשמל! האלטרנטיבה – זיהום עצמנו למוות. כפי שאנחנו עושים היום. למה?!?!

בינתיים, אני לא רץ אל אגסי. יש לזה סיבות רבות. כסף הוא אחד מהם. אבל גם העובדה שברור לי שהפתרון הוא לא להעביר את כל היוממות שלי לתחבורה פרטית. רכב פרטי חשמלי עומד מצוין בפקק, יחד עם חבריו פולטי העשן והפיח. ואני מעדיף לשבת באוטובוס או ברכבת עם לפטופ פתוח, או בשיחה עם מישהו. או לסוע על אופניים. אבל – אני מחזיק אחד כזה, רכב פרטי, שלא תחשבו. חשבתי לכתוב פוסט “כבר לא נוסע ירוק” על הענין הזה. עכשיו סיימתי את שנתי הראשונה עם רכב משפחתי (אני, יערה ולוטם הקטנה) ואני עצוב לומר שהקילומטר’ז היה הממוצע הישראלי של 15,000 ק”מ לשנה. אגב – יש לאגסי מחשבון. ניתן להשוות בו את החסכון הכספי במעבר מרכב כלשהו, והיונדאי i-10 הקטנה והיחסית חסכונית שלי (15-16:1 צריכת דלק ראלית, קילומטר לליטר) כשמשווים את רוב המכוניות הוא יוצא חסכוני יותר. אבל מול ה-i10 החסכונית (ובטח רכבים אחרים חסכוניים באותה מידה, אלטו למשל) הוא יוצא פחות חסכוני. אלא אם כן מניחים שמחיר הדלק יעלה ב-50% ב-3 שנים הקרובות או משהו דומה.

כמובן – אם נחזור לרגע לדיון על המכונית/פתרון תחבורתי של אגסי – אנחנו חוזרים לבעיה הכי מהותית של תעשיית התחבורה החשמלית – המצברים. אגסי לא פתר אותה – הוא עקף אותה. ולא כולם מבסוטים מהגישה הזו – בן דוד העיר לי שבוע שעבר שהוא לא רואה מכונית שצריכה לעצור לתדלוק כל 70 קילומטר הצלחה גדולה. האתר של אגסי מראה טווח של 185 קילומטר בין טעינות – אבל עם כוכבית קטנה ליד המספר הזה. הם שכחו לשים הסבר על הכוכבית – אז אני אשלים לכם – זה תלוי באיך אתם נוסעים, ואיפה אתם גרים. תושבי אזורים הרריים יסבלו מאוד מהענין הזה – זה בדיוק כמו אופניים חשמליים. מנוע חשמלי מושך יותר זרם בעליות, הבטריה מתחממת יותר, והקיבולת שלה יורדת. בן דודי גר בחיפה – שם 70 קילומטר יכול לקרות. נשמע לי מוגזם ביחס ל-185, אבל כבר ראיתי הפרשים כאלה עם אופניים חשמליים שנסעו בהם מהר ובעליות – אז זה יכול לקרות. טוב – אני הרי בעד שינוי תרבותי בכל התפיסה שלנו של “מגיע לי” בהקשר לאנרגיה. אבל למי שעדיין חושב ש”מגיע לו” לצרוך כמה אנרגיה שהוא רוצה – אבל עדיין המצפון הירוק שלו לוחץ – יש את המכוניות ההיברידיות. חברי הטוב אביתר טרון לקח אותי באחת שמגיעה לארץ עוד מעט – ה-chevy volt. סביר להניח המכונית הכי יקרה שאני נסעתי בה, או אסע בה בזמן הקרוב. עיצוב יפה, ביצועים טובים – טוב, מה אני מבין במכוניות? הכי אהבתי אני חיב לומר, feature קטן ויפה – ישנו מסך חיווי על לוח המחוונים בין מושב הנהג וזה שלצידו. כשלוקחים רוורס, יש מצלמה שמצלמת אחורה. טוב – זה כבר יש במכוניות אחרות. אבל מה שיש פה בנוסף, זה שני קווים מקווקים שמתעקלים יחד עם סיבוב ההגה ומראים בדיוק לאן המכונית תגיע אם נלחץ על ה”גז” – נהדר!

התייעלות אנרגטית - בן הזוג האידיאלי לייצור חשמל נקי! הדרך הכי זולה להקטין את הזיהום מייצור חשמל, היא פשוט לא לייצר אותו מלכתחילה!

התייעלות אנרגטית – בן הזוג האידיאלי לייצור חשמל נקי! הדרך הכי זולה להקטין את הזיהום מייצור חשמל, היא פשוט לא לייצר אותו מלכתחילה!

למי שהגיע לפה – אוסיף הזמנה – הקואופרטיב מנסה גישה חדשה להתייעלות אנרגטית ביתית – ומציע דרך תרומה/תשלום באתר מימונה לעשות אצלכם סקר התייעלות.

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

4 Responses to התחבורה הנקייה כבר כאן?

  1. גיורא לחמן says:

    קראתי בעניין רב את הבלוג – תודה.
    ברצוני להוסיף בנושא שלא קיבל התייחסות – פליטת גזי חממה כתוצאה מנסיעה ברכב חשמלי לעומת רכב בעל מנוע בנזין.
    כאן מהלך אגסי על קרקע מאד לא בטוחה. מחקרים רבים מראים כי נסיעה ברכב חשמלי באיזורים בהם החשמל מיוצר בעיקר מפחם גורמת לפליטת גזי חממה באותה מידה כמו רכב הצורך כ-8 קמ”ל! ראה גם פרסומים אחרונים של הסוכנות הלאומית האמריקאית להגנת הסביבה (EPA).
    הנה דוגמה:
    רכב חשמלי מסוג ‘ניסן ליף’ צורך כ-0.23kWh (בפתח תחנת הכח) לקילומטר נסיעה, אם תחנת הכח היא פחמית הוא גורם לפליטת כ-220gCO2(e) גזי חממה לכל ק”מ נסיעה (כולל גזי החממה הנפלטים בייצור ושינוע הפחם).
    רכב היברידי מסוג ‘טויוטה פריוס’ פולט בעת נסיעתו 138gCO2(e) גזי חממה לכל ק”מ נסיעה (כולל גזי
    החממה הנפלטים בייצור ושינוע הבנזין!)

    גיורא.

  2. חנן says:

    הי גיורא,
    אתה צודק לגמרי – תחבורה חשמלית פרטית זה לא הדרך הכי טובה להקטין פליטת גזי חממה.
    כמו שכתבתי – הדרך היא לסוע על אופניים (חשמליים או לא) ולהשתמש בתחבורה ציבורית.
    לגבי השוואה בין רכב פרטי עם מנוע בנזין לרכב פרטי עם מנוע חשמלי ומצברים כמו זה של שי אגסי – אז זה די דומה לרכבים ממוצעים במשק, אולי טוב יותר ואולי טוב פחות. שמתי לינק אחד לזה בפוסט – וזה הערך בוויקיפדיה -http://en.wikipedia.org/wiki/Electric_car – שממנו אפשר לראות גם את ה-230g/km של ה-nissan leaf. רכב ממוצע אמריקאי הוא 310g/km לפי הנתונים שלהם (מקור – EPA – כפי שכתבת). גם http://homocombustans.com () לא בטוח שהרכב של אגסי יקטין זיהום. בכל מקרה – עד שלא נעבור לייצור חשמל נקי, מהרוח והשמש, המעבר לתחבורה חשמלית הוא לא שינוי מהותי – לא לכאן ולא לכאן, בדיוק כמו רכב היברידי. מה שאנחנו צריכים הרי זה שינוי של 180 מעלות, לא הקטנה של 10%…

  3. גיורא לחמן says:

    חנן שלום,
    אני עמך בכל ליבי בעיניין האופניים והתחבורה הציבורית. אולם הבה נהייה מעשיים: זוהי משאלת לב שלא תתממש בהיקף רחב בעתיד הקרוב מחוסר תשתיות. כאן אין להאשים את ישראל ישראלי בהעדר תודעה אלא את ממשלתנו.
    כבר עתה נשמעים קולות זעקה (ההולכים ומתגברים, לצערי) של הולכי רגל כנגד רוכבי האופניים המשתלטים להם על המדרכות (בהעדר מסלולים ייעודיים מופרדים לחלוטין מהמדרכה ומהכביש).
    אני חסיד גדול של רכבים היברידיים כפתרון ביניים מעשי לעתיד הקרוב, מעשי כי התשתיות בנמצא ואין פגיעה בחופש התנועה היקר לרוב המשתמשים בתחבורה.
    איני מסכים ל”הקטנה ב-10%” כפי שאתה צופה, רכב היברידי מקטין בחצי את פליטת גזי החממה וב-90% לפחות את פליטת המזהמים מצינור הפליטה, בהשוואה לרכב בנזין ממוצע. כאן דווקא הממשלה עוזרת (30% מס) יותר מרוב ממשלות העולם והסיכוי לגרום לשינוי מהותי ורחב היקף (לעתיד הקרוב כאמור) גבוה הרבה יותר.

  4. תודה על המאמר, נהניתי לקרוא!

Leave a Reply

Your email address will not be published.