Let's recycle another rabbit

בחודשיים האחרונים מצאתי את עצמי טס הלוך ושוב אלפי קילומטרים בכל כיוון. איך הפליטות של המטוס מתישבות עם הפליטות שאני חוסך בנסיעה יומיומית ברכבת/אופניים?

באמת. אני מקפיד על שימוש באמצעי התחבורה הכי נקיים שאני יכול לשים עליהם את הידיים. האם בשני טיסות בשנה "מחקתי" את כל מרווח החוסר זיהום שיצרתי?
אני כמובן מאוד יהנה להיזכר מהי צריכת הדלק של מטוס ולחלק זאת בכמות הנוסעים (מהנדס אווירונאוטיקה, בכל זאת) אבל – מישהו כבר עשה את זה בשבילי. אני מציג לפניכם – את הפחמנומטר העברי הראשון!

למדוד זיהום בכמות הפחמן שהוא משחרר לאוויר (בצורת פחמן דו חמצני בעיקר) היא נכונה מנקודת מבט של הגברת אפקט החממה וכתוצאה מכך התחממות כדוה"א שלה אנו תורמים. אך אני טוען שהיא שימושית מאוד גם בהקשר הבאנלי יותר, והוא של מדידת כמות הרעל שאנו מכניסים לאוויר, וגורם למוות ותחלואה. זה לא אחד לאחד, כי נושא ההרעלה מזיהום אוויר הרבה יותר מורכב (אם אפשר באמת לומר שמשהו יותר מורכב מהתחממות כדוה"א …) ותלוי איפה הפליטות קורות, בגובה הארובה או גובה הריאה, כיווני רוח, זמן שהיה באטמוספרה עד שהוא ננשם וכו'.

אז איך אני יוצא? החשבון הוא למשק בית, 2 אנשים במקרה זה.
חשמל – 200 ש"ח תשלום דו חודשי ממוצע –> 1.6 טון CO2
תחבורה
טוסטוס חשמלי – 10 ק"מ ביום בממוצע לאורך השנה (רוב הזמן אופניים, ולעומת זאת לפעמים אני נוסע איתו גם 50 ק"מ) צריכה של 4 קוט"ש ל-50 ק"מ, זה יוצא כמעט 300 קוט"ש – וזה בעצם נכנס כבר בחשבון החשמל למעלה!
אוטו – אני משתמש בהונדה של אחי, או ברכב של הסבא וסבתא לטיולים פעם בשבועיים בממוצע לאורך השנה. טיול כזה הוא בכיף 300-100 ק"מ. אקח ממוצע של 200 ק"מ לשבוע, או 10000 ק"מ לשנה.
אני לוקח 12 ק"מ לליטר – האוטו של הסבא וסבתא פחות חסכוני. סכ"ה –> 2 טון CO2
או. הגענו לתעופה.
שני טיסות היו לי השנה – אחת לבוסטון (8760 ק"מ) ואחת ללונדון (3600 ק"מ). גולפ… אין ספק שזה הזיהום הכי משמעותי שעשיתי השנה. הטיסה לבוסטון עלתה לי כ-1.9 טון CO2 , וזו ללונדון 0.75 …
זה כמעט מכפיל את הפליטות שלי מכ-3.6 ל-6.2 טון CO2 לשנה…
פסולת – בכל השינוע של הפסולת ופליטת המתאן מהמטמנות (חיריות למיניהם) טמונה פליטה של גזי חממה רבים (בעיקר אותו מתאן). הפחמנומטר מסב אותו לשווה ערך CO2 ומוסיף לערמה.
במקרה שלי, אני 2 נפשות בתל אביב, והחישוב מתבסס כנראה יל היחס הין אוכלוסיית תל אביב והפסולת שהיא ייצרה שנה שעברה אלי. נו, אז כמה יוצא? עוד –>0.7 טון CO2 . (תל אביב מסתבר היא מעל הממוצע הארצי בפסולת)
עכשיו מגיע הבום הגדול! שהיה צפוי אני מניח…
לי וליערה יצא כמעט 7 טון CO2 בשנה. לא מעט. מתוך זה הטיסות שלי לבד הם כ-30% !!
אבל –
לכך, מוסיף הפחמנומטר את כל הזיהום שלא מיוחס ישירות למשק הבית שלי – שימוש במים, מוצרי חקלאות ותעשיה, פעילות מסחרית וכו'. כמה זה לדעתכם? 1, 2 , 5 טון?? לא. מדובר בלא פחות מ-14 טון CO2 בשנה! פי 2.5 מהכמות שאני ויערה ייצרנו…
הפחמנומטר ממתיק את הגלולה בכך שמאפשר לראות איך ניתן להקטין את הפלטות – חסכון בעיקר. אבל מהו הלקח העיקרי מהמספרים האלה? הלקח העיקרי – הוא להתעסק בעיקר.
תחבורה. תחבורה ציבורית ואופניים לפי הפחמנומטר יכולים להפחית 3.5 טון בשנה ביחס לחישוב הנ"ל!
צריכה – הכמות שמיוחסת באופן לא ישיר, היא שוות ערך ואף גבוהה מהכמות שמיוחסת אלינו באופן ישיר. כל מוצר שאנו קונים יש לו השלכה. רכישת מוצרים המיוצרים בחו"ל למשל במקום מוצר ישראלי מתבטאת באלפי קילומטרים של שינוע ושריפת דלקים. העדיפו מוצרים ישראלים. העדיפו מוצרים עם פחות אריזות, העדיפו חברות עם אג'נדה ירוקה, שמדווחות על כמות הפסולת והחומרים שנכנסו למוצר – עדיף מוצר שניתן למחזר, עדיף עוד יותר מוצר שניתן להחזיר ליצרן! אני מודה, זה לא משהו שעוד ראיתי בסופר המקומי, אך זה בדרך, והדרישות שלנו רק יקרבו את זה.

התמונה למעלה אגב, היא של ה-Natural history museum בלונדון. מקום מרהיב. אחד המוצגים המשעשעים שראיתי היו בתערוכת האקולוגיה. מצגת עם כ-6 מסכים, לא וידאו אך הקלטה שמושמעת תוך כדי שהמסכים מוארים אחד אחר השני. הראשון מתחיל עם תמונה של ארנב אוכל עשב. ילד וילדה נשמעים ברקע (מכאן והלאה – תרגום חופשי)

ילד : "תראי את הארנב – הוא אוכל עשב"
ילדה : "איזה יופי! בתיאבון ארנבון!"

מסך נכבה ומסך נדלק. הארנבון עובר לפוזיציית חירבון מצויה.

ילדה : "מה הוא עושה עכשיו?"
ילד : "הוא מחזיר את העשב לאדמה" או משהו בסגנון
ילדה: "איכס!!?! "

המסכים ממשיכים לרוץ, תוך דיון קצר על שאר הקשר בין הארנב לסובב. המסך האחרון פשוט נחרט לי בראש, וזה למה שאני מקשקש על ארנבים וילדים. הארנב נראה מת, ואז הוא נעלם.

ילדה : "לאן נעלם הארנב?"
ילד : "הוא מוחזר לטבע, ויחזור בצורת דשא!"

פואזה , תוך כדי שהילדה מעכלת את גודל המאורע, ואז, היא צועקת בחדווה

"Lets recycle another rabbit!"

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה, טיולים, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.