שנה למותו של חנן

אני לא רוצה לכתוב בקיטצ'יות איך אני מתגעגע אליו כל יום, ומשווה עם יערה מי סובל מלכתו יותר. אבל הנה כתבתי. זו הייתה שנה שהתחילה עם בכי נשלט (יש סימנים מעידים), וירידה הדרגתית שלו. ירידה ע"י בטלה מסיום של הגוי של אופנפואם, דיבורים בלי מעשים עם יקים, דיבורים עם מעשים (אחרי הרבה הרבה זמן) עם נועם וקצת עם מהנדסים ללא גבולות. הרבה אנשים שאף פעם לא ידעתי על פועלם והקשר לחנן, או לא היה לי חשוב להכיר. הרבה יותר הבנה כמה הוא עבד והכיר וקישר והניע והיה חשוב. כן, זה נראה לי דיי מבוסס בשלב זה – אביב רוזן צדק בציטוטו לגבי בחורינו הטובים. כמובן שכל זה לא מזכיר את החוסר שלי בכפיל (המקור הוא הכפיל של הכפיל). אין עם מי לדבר על בנות, פרנק (שותפי לדירה) משמש לנושא כתחליף. (כפיל, תחליף, מעניין). אה, ונכנסתי לעסקי הסמים הקלים ורפואה. שני נושאים עם קשר שיותר ויותר תופס כותרות, אבל אני מדבר עליהם לחוד – אני מנסה ללמוד רפואה בכלל. ולא, אין בכוונתי לנסות לסגל גינוני צד מיטה (חייב להיות לזה תרגום יותר טוב), אני מעוניין במחקר, בסגנון של אוברי דה גריי. כמו מעברי לטבעונות, גם שינוי הכיוון הזה (שינוי מתהווה, עודני עובד ברד-האט) אין מקורו באמפטיה חדשה לאובדן החיים האדיר שרובנו מקבלים כעובדת טבע (בעוד אנחנו מביטים בתופעות טבע אחרות מובסות בטיבעיות כגון מהפכת המידע, האינטרנט, התקשורת) אלא יותר בהבנה שזה באמת יותר חשוב מאשר כתיבה של תקשורת למכונות וירטואליות. אה, וזה גם מעניין, אני מודה. אם בסיבוכיות עסקינן, Search no further (טוב, הפעם כבר הייתי חייב לשנות שפה). אז הנה, אני לא יכול לדבר על עיסוקי החדשים עם חנן, או לשמוע ממנו בארוחת יום שישי על ההשגים האחרונים שלו, טד מגניב, ולשמוע עוד ויכוח עם אבי התמיד תופס את משבצת פרקליט השטן. את לוטם אני פוגש כמעט כל שבוע, אני יודע שחנן היה נהנה מהתבוניות המתגבשת. וגם כנראה שהוא היה מנגן ביתר אפקטיביות על כלי הנגינה שעודם פזורים בדירה. ועל השירים החדשים אני רק יכול לדמיין. אז אח שלו, אני מתגעגע אליך. אל תשתנה (חה חה). אגב, להגיד שסרטן זה סוג של התאבדות זה לעבור גבול? לא, לא באמת אכפת לי אם אתם חושבים שכן, אבל תחשבו למה אתם חושבים שכן.
טוב, עברתי עכשיו על הפוסט, תיקנתי שגיאות כתיב, אבל סגנון זרם התודעה הושאר, העורך שלי שבחופשה (הוא לא קבע טיסה על הסילבסטר, וגם עוד לא העסקתי אותו) יסתדר. הקוראים מוזמנים לתת לי הערות.
אז בנימה יותר אופטימית, החלטתי לעבור על הבלוג של חנן, מאלף ועד תו, לכבוד המאורע. אני כל כך שמח שיש לי את הבלוג שלו. עשיתי רנדור עם פנטום ג'יי אס (אני לא אכנס לנושא לא להפוך את זה לפוסט טכני, גם אין לי מה לחדש), וזה כיף לעבור עליהם בשדה התעופה של בריסל בחזרה מה-30C3 (על זה צריך לעשות פוסט שלם נפרד).
היה לו שם ציטוט של השיר של צ'ארלי צ'פלין. ללמוד לאהוב את עצמך. אז זה לא משהו שהוא המציא בשבילי במיוחד. זה בפרוש שם את צורת העמידה הייחודית שלו באור אחר. אני מאחל לעצמי ולכולם לאהוב את עצמם ודרך זה את כולנו.
יהיה זכרו לנר.

ולסיום השיר אהבה עצמית. התרגום בפוסט של חנן מ-2007 (אך כמה יש לי עוד ללמוד): (הועתק מחיפוש דקדקגו)

As I Began to Love Myself – Self Love Poem by Charlie Chaplin

As I began to love myself I found that anguish and emotional suffering
are only warning signs that I was living against my own truth.
Today, I know, this is “AUTHENTICITY”.

As I began to love myself I understood how much it can offend somebody
As I try to force my desires on this person, even though I knew the time
was not right and the person was not ready for it, and even though this
person was me. Today I call it “RESPECT”.

As I began to love myself I stopped craving for a different life,
and I could see that everything that surrounded me was inviting me to grow.
Today I call it “MATURITY”.

As I began to love myself I understood that at any circumstance,
I am in the right place at the right time, and everything happens
at the exactly right moment. So I could be calm.
Today I call it “SELF-CONFIDENCE”.

As I began to love myself I quit steeling my own time,
and I stopped designing huge projects for the future.
Today, I only do what brings me joy and happiness, things I love to do
and that make my heart cheer, and I do them in my own way and in
my own rhythm. Today I call it “SIMPLICITY”.

As I began to love myself I freed myself of anything that is no good for
my health – food, people, things, situations, and everything that drew
me down and away from myself. At first I called this attitude
a healthy egoism. Today I know it is “LOVE OF ONESELF”.

As I began to love myself I quit trying to always be right, and ever since
I was wrong less of the time. Today I discovered that is “MODESTY”.

As I began to love myself I refused to go on living in the past and worry
about the future. Now, I only live for the moment, where EVERYTHING
is happening. Today I live each day, day by day, and I call it “FULFILLMENT”.

As I began to love myself I recognized that my mind can disturb me
and it can make me sick. But As I connected it to my heart, my
mind became a valuable ally. Today I call this
connection “WISDOM OF THE HEART”.

We no longer need to fear arguments, confrontations or any kind of problems
with ourselves or others. Even stars collide, and out of their crashing
new worlds are born.Today I know THAT IS “LIFE”!

פורסם בקטגוריה אחרי מות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.