עיר זה פתרון אקולוגי (שהורג אותך. לאט, לאט…)

אני עובר מת”א. אתם יודעים, אורזים תמזוודה. ועוד מזוודה. ועוד ארגז… והיו כמה ארגזי “לזרוק”. ארגז אחד הורדתי ב-7:00 בבוקר, ועליתי להוריד עוד “זבל”. ב-7:01 כשירדתי – כבר נהג מונית עצר ועבר דרך החפצים בארגז. “יש שם סירים ונעליים” אמרתי לו, ומצאתי את עצמי עוזר לו להעמיס את זה על המונית. עיר. אוסף מספיק גדול של אנשים והקשרים שנוצרים בין חפצים ומחשבות הוא פשוט מדהים. גדול מסכום חלקיו. מהאינטרנט כולנו כבר הספקנו להדהם, להתרגל, להדהם שוב וחוזר חלילה. את מאוורר התקרה הסופר נציל שלי, והמקרר שגם מנצח ביחס נצילות לעומת עלות (1400 ש”ח, 250 ליטר + 90 ליטר מקפיא – 1 קוט”ש ביום! דרוג B. דרוג A זה פשוט קפיצת מחיר וגם לא היה בנפחים הקטנים האלה לפני שנתיים) מכרתי לדירים הבאים, אבל ארון יש להם. מה עושים? אגורה. דקה – ע ל  ה ש ע ו ן !! לא יאמן. דקה וטלפון. עוד שני דקות – עוד טלפון. מ-yad2 עדיין אין צלצול, ולא הורדתי את המודעה, אגב. אבל זה יכול להיות גם אני – 400 ש”ח על ארון 240*160*60 שני דלתות דלת אחת זכוכית. אה, מצטער. נלקח כבר. מחר בבוקר באים לאסוף. אינטרנט…

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published.