אחד הפרויקטים שאני מקווה שיתחזקו את הספרדית שלי, ואת הקשר שלי לקהילה בנואבו מנזנייה בפרו הוא micro lending. הכוונה להלוואות בסכומים קטנים, כלומר שרות שכל אדם עם חשבון בנק והיסטוריית הכנסות והוצאות סבירה רואה כמובן מאליו – אבל לשכבה הענייה בעולם שלישי לא היה פתרון ברור לענין, עד שמחומד יונס לקח את הרעיון הבסיסי של הלוואות קטנות המיועדות לעניים והפך את זה למודל פורח שמשנה חיים. מה הרעיון? ללא כסף אי אפשר להתחיל עסק, או לרכוש כל מיני מוצרים שיחזירו את ההשקעה ויהפכו את החיים לקלים יותר. בנקים סטנדרטיים לא רוצים להתעסק עם מיליוני הלוואות של 100 ש”ח כל אחת, ולכן כדי לאפשר להלוואות האלו לקרות צריך מודל אחר. אני נכנסתי לענין הזה פשוט כי ראיתי צורך בקהילה בה עבדתי. זה סיפור אופייני – ישנו מוצר שיכול לחסוך כסף בטווח הארוך (3-5 שנים) אך העלות שלו כרגע גבוהה מדי. במקרה שלהם מדובר בבקרי טעינה סולאריים. ישנן 2 מערכות קטנות, בבתים של שני תושבים בקהילה (santos and cirilo) של פאנל סולארי 75 וואט, מצבר עופרת חומצה פריקה עמוקה 12 וולט, ונורות 12 וולט. מכיוון שאין בקר טעינה ופריקה, אורך חיי המצברים הוא כשנה בממוצע, מכיוון שיש טעינת יתר ופריקת יתר כל יום ויום. בקר טעינה מתאים עולה 300 ש”ח, אבל כשההכנסה החודשית שלך היא 250 ש”ח, וההוצאה החודשית הממוצעת שלך היא 200-250 ש”ח זה לא סכום פעוט. זהו. אז ראיתי את הצורך, והכרתי את המודל של micro lending, ופשוט הצעתי להיות הלווה. השלב הראשון יהיה בניית מערכת היחסים של לווה-מלווה, כלומר אני עדיין אמור לספק את הבקרים, וחתמנו על חוזה החזר ההלוואה. ביום האחרון בקהילה, כשאני ויערה חזרנו עם סנטוס אל נקודת האיסוף של רכב החלב, הבנתי מסנטוס שיש כמה דברים קצת יותר בסיסיים שהלוואות קטנות כאלה יכולות לעשות – למשל מגפיים. פריט חובה בעונה הגשומה בהרי האנדים. ויש שני סוגים שניתן לקנות שם – סוג אחד עולה 25 סול ומחזיק חצי שנה, זוג שני עולה 70 סול ומחזיק שנתיים. אתם יכולים לנחש מה התושבים קונים בד”כ…
כולכם יכולים להצתרף למעגל המדהים והמספק של micro lending. איך? למשל דרך kiva – ועל כך, בטד המרגש הבא:
