ביקור אצל איל ביגר – האיש והיוזמה

במסגרת קואופרטיב האנרגיה המתחדשת, קבענו סיור מודרך אצל איל ביגר בו השתתפו כ-16 חברים. איל עוסק כבר עשור + בנושאי אנרגיה נקיה ואקולוגיה מעשית. הוא החל את דרכו בייצור ביודיזל משמן משומש (וידאו בהמשך), נסע לדנמרק ללמוד על אנרגיות מתחדשות (הדנים עוסקים ביותר מטורבינות רוח כשזה בא לאנרגיה נקיה!) ולפני כשנתיים הקים את יוזמת האנרגיה הטובה, שמטרתה לווסת פליטות פחמן בעזרת פרויקטים של שימור אנרגיה וייצור אנרגיה נקיה. נשמע דומה למשהו… לקואופרטיב שלנו למשל! כן, איל ביגר והיוזמה שלו הם השראה לכולנו בקואופרטיב. למעשה איל ראה את היוזמה באופן דומה למטרה שלנו, אך הפך למלכ”ר (מוסד ללא כוונות רווח) לאחר שהחברים ביוזמה (היא גם מבוססת השקעה ראשונית מצד הרבה משקיעים קטנים, מניה של היוזמה עלתה 500 ש”ח) החליטו שהם מעדיפים זאת. הקואופרטיב שלנו לעומת זאת, קואופרטיב יזמי כפי שאני מגדיר אותו, הוא יוזמה כלכלית לחלוטין. אין לנו זכות קיום ללא רווח כספי. את קואופרטיב האנרגיות המתחדשות מובילה האידיאולוגיה, ייצור חשמל נקי שאינו הורג ויכול להיות חלק מתרבות ברת קימא, ושיתוף ציבור ע”י מודל האגודה השיתופית, ואנו ניישם זאת על טכנולוגיות ומודלים שיהיו כלכליים לחלוטין.

מה בסיור?
אייל הפך את הבית שלו ושל ליזבת למרכז הדגמה לטכנולוגיות של חיים עם טביעת רגל מינימאלית. הבית ממוקם במושב, אך חלק ניכר מההצעות והניסיון של איל ישים לאזור הבנוי. איל פתח את הסיור בפינה הסולארית של הבית. קודם כל – דוד שמש. החוק מ-1976 מחיב דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל מלבד בנינים גבוהים שבהם שטח הגג אינו מספק. דוד השמש מחזיר את ההשקעה בכ-8 שנים, שזה גם אורך חייו לערך. עם זאת, בראיה לאומית דודי השמש מייצרים מספר אחוזים יפים מתוך צריכת האנרגיה הביתית בארץ והם הישג מרשים וחשוב. שלב שני – 500 וואט סולאריים. לאיל מערכת פוטוולטאית שגם מצלה על המרפסת שלו. הוא התקין אותה עוד לפני התעריף הירוק שהרשות לשרותים ציבוריים נתנה. לבסוף, יש את התנור הסולארי. בשבילנו, לבשל עם השמש זה קוריוז. לאיל תנור קטן שהוא לוקח לטיולים, ותנור גדול יותר שמשמש אותו בבית (ביצה קשה בשעתיים בתוך גרב שחורה). איל השתתף בוועידה כלכלית סביבתית בין לאומית לפני כשנתיים, שם למד על פער תפיסתי בין העולם השבע (אנחנו למשל) לעולם הרעב (אפריקה בסיפור זה). העולם השבע מנסה לדחוף פתרונות של אנרגיה “נקיה” ממקורות ייצור מרכזיים, כמו כורים גרעיניים. האפריקאים מצידם אומרים, שרוב בעיותיהם יפתרו ע”י תנורי שמש שיחליפו שעות רבות של שיטוט למציאת עצים להסקת התנור, ופאנלים פואוולטאים קטנים (100 וואט) לכל משפחה, לצרכי תאורה ורדיו למשל (הטענת פלאפון …). תנור שמש הוא אמצאי פשוט שמשתמש באנרגיית השמש לחמם סיר ל 100-150 מעלות. אפשר לבשל כך יופי. למידע מקיף – solarcooking.org .

במקום לכתוב על הביקור, צילמתי אותו עם מצלמת הוידאו של ה-iphone. שני קטעים לא צילמתי – אחד זה הפתיחה הסולארית שתוארה לעיל, והשניה זה התאור של מערכת המים האפורים והבניה של מזגן הגיאותרמי, המתבסס על אוויר קריר מתוך בור ספיגה שלא בשימוש כמה עשורים, והרצתו דרך הבית ע”י משאבה. צילמתי את איל בקטע הזה, אך מכיוון שעדיין לא טיפלתי בבעיית הרוח על המקרופון, זה לגמרי לא מובן… איפה קונסטנטין כשצריך אותו?! כל שאר הקטעים מופיעים בוידאו שיופיע כאן ועכשיו: