שבוע של כנסים

לפני שבועיים עבר עלי שבוע מלא בכנסים. כנסים ירוקים הייתי אומר, אם לא הייתי סולד כל כך מהמילה הזאתי. הכנס הראשון היה ביום שלישי, כנס נפתח חלון הזדמנויות לאנרגיות מתחדשותבמסגרת כנס טכנולוגיות המים (והאנרגיה) השנתי “WATEC” בגני התערוכה. הכנס ארגן עי המשרד להגנת הסביבה, ופתח אותו גלעד ארדן. השר פתח בנאום מרשים, שכלל מסר שהוא כבר חזר עליו בתקשורת – בדיון על אנרגיה סולארית ושטחים פתוחים הוא החליט – הוא בוחר באנרגיה סולארית. “מדובר בהכרעה קשה ולא פשוטה, אך אני מבחינתי קיבלתי את ההכרעה” אמר. לכולם יש בעיות עם שטחים, והוא מבין אותם. שר הבטחון לא רוצה לוותר על שטחי אימון, שר החקלאות לא רוצה לוותר על שטחים חקלאיים. והוא מבין אותם. אז מה? אני מניח ששוב מגיע לשר כל הכבוד. המשמעות של אנרגיה נקייה היא פחות מוות, ופחות סבל. המשמעות של שטחים פתוחים היא אדירה, ואני חושב שהדמיון והחופש האנושי מבוסס על החופש הקיים בשטחים הטבעיים הפתוחים שמסביבנו – אבל לא על חשבון מוות וסבל. ההחלטה לקדם אנרגיה נקייה היא החלטה מוסרית וצודקת – כל הכבוד מר ארדן!

מיותר לומר שהכוונה היא לא לשים חוות סולאריות על כל משטח ירוק ויפיפה. וגם אין בכך צורך – האנרגיה הסולארית היא מפוזרת, אך עדיין לא נצתרך יותר מ-600 קמר עבור כל החשמל שלנו – גם אחרי שעברנו לרכבים חשמליים – ב-2025 עבור גידול אוכלוסיה כרגיל. וישראל היא 22,000 קמר. אז ה-600 קמר האלא הם לא בדיוק רבע דונם. אבל הם זמינים – אם נבחר לראות את התמונה הגדולה.

בכל הציטוטים והכתבות שמתפרסמות ברשת, כמו פה ב-ynet, מתבטאים ביחידות של דונם עבור מגאוואט. זה נותן הרגשה של המון. הרי לנו יש דונם בקושי לחיות עליו. אני מציע להסתכל על הענין באחוזים. ולא שלא מדובר בהרבה שטח – בפירוש מדובר בהרבה שטח! אבל הוא זמין. בואו נקח את המספר של ניר פפאי, שמתאים לחוזה של אשלים, 200 מגאווט עבור 9000 דונם, או 9 קילומטר מרובע (קמ”ר). אם אנו היינו רוצים לצורך הענין, לספק את כל החשמל של ישראל באמצע היום. כלומר בלי אגירה. פשוט כדי שנקבל סדר גודל לשטח שנצתרך. מקובל? טוב – אז ההספק המותקן של חברת חשמל הוא כ-11,000 מגאוואט. לצורך כך נצתרך 55 תחנות דמויות אשלים, על שטח של 495 קמ”ר. ישראל מכילה בתוך גבולותיה כ-22,000 קמ”ר. כך שמדובר ב-2.25% משטח ישראל. המסקנה המתבקשת היא כמובן שיש לנו את השטח הזה, והוא לא ענקי ביחס למה שעומד לרשותינו. כמובן – רוב ה-2.25% הללו מיועדים לשימושים שונים כרגע, אך בשביל זה אנו בוחרים נציגי ציבור, שידעו לשנות את ההגדרות והחוקים בהתאם לצורך הציבורי, והצורך הנ”ל הוא בחשמל נקי ולא מזהם, ובעצמאות אנרגטית! ה-600 קמ”ר מלמעלה אגב מגיע מחישוב יותר מסובך שעשיתי, בהתייחס להתיעלות במתקנים הסולאריים שצפויה בעשור או שניים הקרובים בהם נקים את המתקנים הסולאריים הנ”ל.

הכנס השני בוא השתתפתי השבוע היה כנס “מזון למחשבה” שהתעסק בהשלכות של תעשיית המזון בא אנו נוטלים חלק כל יום על החיים שלנו, הבריאות שלנו, והסביבה שלנו. כנס מדהים, שאני מקווה שפורסם כבר בכמה עיתונים, ומקווה שיגרור המשך דיון. כשמדברים על מזון והשלכה על הסביבה יש הרבה נקודות כואבות. הראשונה היא בשר. אני אוכל מעט בשר, ואף הייתי צמחוני כמה שנים, מאז שיודעתי בקשר להבדלים המהותיים שיש בין אכילת בעלי חיים לאכילת צמחים. אם נשים את הנושא האתי המיידי בצד לרגע, ונניח שרובנו מאמין שהאדם יועד לאכול בשר (טיעוני שיניים, וחך וכדומה) אז הסיבה שאני מפציר בכם לשקול אכילת פחות בשר, היא הנזק שזה עושה לשטחים הפתוחים, ולנחלים ומי תהום. מדובר פשוט על העובדה שגידול בעלי חיים צורך הרבה יותר שטח והרבה יותר מים, מגידול אותה כמות של מזון (כפי שנמדד בפחמימות וחלבונים למשל) ממקור צמחי. היחסים הם ענקיים – והם די ברורים. שרשרת המזון מגלמת בתוכה את הסיפור של הנצילות. אין המרת אנרגיה שיעילה ב-100%. תמיד יש הפסדים. אז בבקשה – אם אכפת לכם משטחים פתוחים, הבינו את הקשר הברור בין איפה אתם אוכלים בשרשרת המזון.

נקודה נוספת שרות אוזקי, כותבת “שנת הבשרים שלי” ו”על פני הבריאה כולה”, שפתחה את הכנס, חידדה היטב, הוא הבעיתיות עם שיטת החקלאות המודרנית. בעצם, אומרת אוזקי, מדובר בהבדל בין שני גישות מהותיות. גידול מונוקולטורה (mono-culture) ופוליקולטורה (poly-culture). השיטה הרווחת, של גידול חד-גווני, של סוג צמח אחד על פני שטחים אדירים גורר אחריו שינוי מהותי. בטבע אנו רגילים לשטחים בהם יש המון צמחים לעומת בעלי חיים. בשטחי הגידול שלנו המצב הפוך. אנו משאירים צמח אחד, מול שלל בעלי חיים. התוצאה היא תמיד מוות של אותו צמח בכמויות גדולות בהרבה מהטבע. הפתרון שלנו ידוע – מדבירים, להרוג את בעלי החיים, ודשנים – לדשן את הקרקע מכיוון שבסוג זה של גידולים אנו מחסלים את הדשנים הדרושים לצמח בקצב גדול יותר מבטבע. בעצם, אומרת אוזקי, כל הפתרונות שמוצעים היום להגביר את כמות התנובה לדונם, נובעים מהשיטה – הנדסה גנטית, דשנים ממוקדים, הדברה ממוקדת – כולם פתרונות שאין בהם צורך באותה כמות אם נשנה פרדיגמה. נעבור לגידול polyculture.

כבר היום יש הוכחות מדעיות שבגידולים של מספר רב של צמחים באותו שטח ניתן להגיע ללא הדברה ודשנים (גידול אורגני) לתנובה שווה ואף גדולה משטח דומה של מונוקולטוקה. למידע נוסף – מאוד מומלץ הסרט fresh וספריו של Michael Pollan

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published.