אנרגיית הרוח מעל הימים והאוקינוסים

שואלים אותי הרבה לגבי פוטנציאל אנרגיית הרוח מעל הים התיכון, לאורך חופי ישראל. אז התשובה היא, שהפוטנציאל של אנרגיית הרוח בישראל לא מצוי בים אלא באזורים ההרריים והגבוהים בארץ. הסיבה לכך היא כפולה – מצד אחד, כמות אנרגיית הרוח בים התיכון לאורך חופי ישראל אינה מרשימה כמו במקומות אחרים בים התיכון, או בעולם.
WorldOceanWindResource

בנוסף, מדף היבשה – כלומר התחתית של הים – "נופלת" מהר כשמתרחקים בקו החוף. כלומר – אם אנחנו מדברים על הקמת טורבינות 1 קילומטר מהחוף, אז כבר המרחק מפני הים לקרקעית (מדף היבשה) הוא גדול מדי בשביל הטכנולוגיות בהם משתמשים למשל בים הצפוני, היכן שהקרקעית רחוקה עשרות מטרים בודדים מפני הים (פה למשל המרחק הוא 17-22 מטר). מחקר שבוצע במוסד שמואל נאמן סיכם את הנושא הזה בהעריכו שעם הטכנולוגיה הנוכחית (2003) אין התכנות כלכלית לטורבינות רוח בים התיכון מול חופי ישראל. אז אולי עם הטכנולוגיה של טורבינות רוח צפות תשתפר זה יהפוך לכלכלי. בינתיים – בואו נרים טורבינות רוח בגולן, בגליל ובשאר חלקי הארץ הרוחניים!

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.