Space -Air museum ליד דאלאס

טוב, סופשבוע טסתי לביקור הדו שנתי שלי אצל אחי שבנכר. בניסיונותיהם להשתלט על ארה"ב, החליטו אחי ואשתו לרכוש דירות בשני קצוותיה של הארץ הנרחבת, מסן פרנסיסקו עד וושינגטון הבירה. הסופ"ש הזה אחי אצל אשתו בצד המזרחי, אז טסתי לכאן. בסן פרנסיסקו כבר הייתי 3 פעמים, לא שמזיק עוד – עיר מדהימה – אבל למה לא לגוון? נסענו לגן החיות הלאומי, ואח"כ לחלק השני של Smithsonian Air-Space museum שמכיל נפלאות רבות.

ה-PathFinder, האבא של המל"ט הסולארי הכי מרשים שאי פעם נבנה – ה-Helios, על ידי חברת AeroVironment (שלחתי להם בקשות לתעסוקה פעמיים ב-3 שנים האחרונות, ללא הועיל). על מלט"ים/מזל"טים סולאריים – בצד שמאל יש את הניסיון שלי.

הנה תמונה איתי, לרפרנס. אורך הכנף כ-56 מטר. ה-Helios הוא גרסא ארוכה יותר של זה – עם כנף של כ-74 מטר ומשקל של כ-1500 ק"ג! כנף באורך של airbus ומשקל של טויוטה קורולה…

אם אתם תוהים למה יש מרעום בקצה של המטוס הזה, אז זה קשור לכך שיש כוונת, חריר ו, נו , איך קוראים לחלק השני של כוונת סטנדרטית… בכל מקרה – זה מטוס קמיקזה יפני, דגם שלא "זכה" לטוס, ותוכנן ויוצר בסוף מלחמת העולם השניה

ואם כבר מלחמת העולם השניה, עדיין בצד של מדינות הציר – הנה טיל גרמני מתקדם שגם כן לא זכה לטוס, גרסא הבאה של ה-V2 של וורנר פון בראון – שימו לב לכנפונים – עשויים העץ!

אחד מההשגים הראשונים של Paul B. MacCready, שאחראי למל"ט הסולארי מלמעלה, הוא חציית תעלת למאנש ע"י מטוס מונע אדם –

זה החלק האחורי, הכנף, הפרופלור, ו, המנוע! כן זה כסא אופניים גאה, בתוך מעטפת מילר על גבי פרופילים מינימאליים מצופים קורות פחמן דקות

DuPONT הנפלאים שימשו להם כספונסר כנראה, או שהם רק הספונסר של הבאת כלי הטיס למוזיאון.

ה-gossamer albatros, שחצה את תעלת למאנש, נבנה בטכנולוגיה של טיסנים תחרותיים. מינימום משקל ומקסימום חוזק – בלי שום עמידות מיותרת. כלומר מבנה שמתוכנן לעמוד במאמצים האווירודינמיים, אך אם תשענו עליו במקום הלא נכון הוא יתפרק לחתיכות. היה קטע קטן שהוקדש כולו לנושא – הנה ניב נשען על קשת חשמלית גדולה ומכוערת במיוחד, שמיועדת לחיתוך קלקר לכנפיים (ולהבים של טורבינות רוח!)

זה מסוק דו רוטורי, שעל כל להב יש מן משטח איזון שלא ממש הבנתי את מטרתו.

הצעות? אולי צריך זווית מינימאלית של הלהבים כדי שהם לא יתקעו אחד בשני (הם מסונכרנים – כך שאם תשימו לב, הם חופפים אחד את השני, ובגלל הפרש פאזה לא מתנגשים)

והנה, הציפור השחורה, אולי המטוס הכי מדהים שנבנה אי פעם. בפרוש הקדים את זמנו. מתי לדעתכם יוצר המטוס הבא –

בשנות ה-60! מטוס ריגול אמריקאי זה עדין נמצא בשימוש היום! יוצרו קצת יותר מ-10 כאלה, והוא מגיע ליותר מ-3 מאך, ועף בגובה של 30 ק"מ… אחרי ה-U2 האמריקאים רצו משהו שאי אפשר להפיל. רצו – ומצאו. אני ואחי בילינו שעה בסקירה מדוקדקת של המטוס הזה. ועדיין לא ידעתי למצוא סיבה לכל פרט.

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה טיולים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.