יום סיור סביב פרייבורג עם ג'וסף פסח – מורד החשמל!

me and the E82

רואים פס אדום על המגדל בתמונה למעלה? עוד על זה אח"כ. אז – לאחר יומים ללא שינה (שני סיבות – איטליהגרמניה וספרדפורטוגל. החברה מהכנס סחבו אותי לפאב כל לילה, עם תוספת בירות וכדורגלשולחן אחרי המשחק, לא יכולתי לסרב. דרמשטד אחרי ההפסד הייתה עצובה כמובן. רוב הפאב השתתק – חוץ מהאיטלקים שהיו בו עם דגלים להפתעתי. זה היה פאב שקט יחסית כנראה, כי בדרך למונית ראיתי התחלה של מהומות ומשטרה) קמתי לי בבוקר ולקחתי רכבת מפרנקפורט אל פרייבורג לפגוש את ג'וסף פסח. אל ג'וסף הגעתי לפני כמה שנים כשחיפשתי מישהו מעולם הקואופרטיביאנרגיה באירופה שיוכל to show us around וחקרתי את פול גייפ שהוביל אותי אל מורדהחשמל ג'וסף. רוני ביקר אותו בגרמניה, עשה סיבוב על Twike (כולי אכול קנאה עדיין…) ויצר קשר. לפני כמה חודשים הקשר הפך לסיור והרצאות שג'וסף העביר בארץ והקשר התחזק. אז היה טבעי שכשאני בגרמניה אחרי כנס (7th OpenFOAM workshop) במרחק שעתיים וחצי רכבת אגיע לקבל סיור (קדם לוי עשה את זה כמה שבועות קודם, היו לי המלצות חמות).

Fesa's volkswagen bus

האוטו בו עשינו את הסיור. רכב של FESA – החברה להקמת קואופרטיבים שג'וסף מנהל, שנולדה מתוך הקואופרטיב הראשון שג'וסף הקים לפני 20+ שנים.

green building on the way to Freiamt

תמונה ממרכז Freiamt אל שני הטורבינות אותן ביקרנו. מרחק – ~4 קילומטר.

ג'וסף אסף אותי על הבוקר ב-wolkswagon bus של הקואופרטיב שלו – FESA. היום היה חמים ולח – מזג אוויר קיצי טיפוסי. בתל אביב. הגעתי אחרי סופה בבוקר, אז ג'וסף מיהר לסחוב אותי אל פרויקט הטורבינות ב-Freiamt לפני שיחזור לרדת גשם (בסוף לא ירדה טיפה). ג'וסף דובר אנגלית נהדרת צריך לציין – דוקטור ג'וסף פסח, דוקטור לספרות אנגלית (שאלתי אותו על מה היה הדוקטורט שלו, הוא זרק שמות של שני סופרים שנשמעו לי חשובים אבל לא נחרטו בראשי בגלל הבורות הספרותית שלי…). לכן כל היום היה מלא סיפורים רבים.

הפרויקט בו ביקרנו היה בעיירה קטנה מחוץ לפרייבורג ששמה Freiamt – אזור שיכול להזכיר את הגליל עם קצת דמיון, הרבה גבעות מוריקות והרבה ישובים קטנים – אבל גם כל מיני חוות מבודדות מאות מטריםמספר קילומטרים זו מזו. האזור מכיל משאב רוח סביר, אופייני לפרויקטי רוח בגרמניה (1800-1600 שעות תפוקה מלאה בשנה לפרויקט הראשון, כ-2000 לפרויקט המוצלח יותר כלכלית).

looking back at the E70

טורבינה אחת (ה-E70 של Enercon) מתוך 3 שהוקמו ב-Freiamt. דגמים שונים, ממוקמים היטב – קרוב יחסית לתושבים, שנהנים מההכנסות דרך השקעה משותפת בפרויקט. לא סתם Freiamt מייצרת 200% מצריכת האנרגיה שלה! כח הרוח!

סיפור הפרויקט הוא אחד שהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מנסה לספר ולקדם בארצנו – שיתוף התושבים המקומיים (קרי – מי שמושפע מהנוף של הטורבינה) בפרויקטי רוח הוא קריטי להצלחת הפרויקט. התושבים המקומיים לא היו בעד הפרויקט כשג'וסף וFESA הציעו אותו לראשונה. הם לא היו מאוד נגד, אך גם לא הביעו התלהבות רבה. בעל המלון המקומי היה מאוד סקפטי על ההשפעה שתהיה לפרויקט על התיירות באזור ועל כמות המבקרים שתגיע אליו. אנשים באזור הם בחלקם הגדול חוואים עצמאיים עם דעות עצמאיות. אבל לאחר דיונים ציבוריים רבים, ועבודה עם המודל הקואופרטיביקהילתי, הדעות השתנו. בוא נאמר, שלקראת ההצבעה על הפרויקט השני (ה-E82 הגדולה יותר) כבר לא היתה התנגדות כלל במועצה המקומית והפרויקט עבר בהצבעה מלאה בעדו. בעל המלון כיום הוא אחד המזמינים העיקריים של סיורים מודרכים עבור המבקרים אצלו. Freiamt היא אם כן דוגמא מובהקת ליכולת של השקעה מקומית ושותפות מקומית בהקמת טורבינת רוח להפוך את הפרויקט למקובל ע"י כולם ולכן למוצלח. הטורבינה היא חלק מההכנסה של החקלאים המקומיים קשיי היום. עוד דבר שמשותף לישראל ולדרום גרמניה.

the Freiamt E82 as seen from the E70

תמונה מה-E70 אל ה-E82. על יד ה-E70 מצולמים 2 סטודנטים מפרייבורג (זו גם עיר אוניברסיטאית בנוסף להיותה הבירה הסולרית של גרמניה!) שהיו בעותה עת חלק מסיור מאורגן בפרויקט.

אני זכיתי לביקור מפתיע בתוך טורבינת ה-E82 (התמונה הראשונה בפוסט). המספר אומר את הקוטר של הלהבים – כלומר כל להב באורף 41 מטר. המגדל גבוה במיוחד – 130 מטר גובה מכיוון שהוא חייבת להציב את הטורבינה גבוה מעל היער – שכן מהירות הרוח עולה עם הגובה כשמתייחסים אל להפרעה הנמוכה ביותר – במקרה הזה התקרה של היער. זה נושא המחקר שלי תכלס… אני לא יודע באיזה גנרטור הם השתמשו (יש כמה אפשרויות מהיצרן – תלוי בהתפלגות מהירות הרוח באתר) אני מניח שהקטן ביותר, זה של ה-2 מגאוואט. זה קצת יותר מפי 3 גדול מהטורבינות שברמת הגולן!

approaching the E82

כשמתקרבים אל הטורבינה הפס האדום ממש ברור. ולמטה – כמו שג'וסף ניבא – הרכב תחזוקה של Enercon. הפס האדום למי שתוהה הוא סימון גובה 50 המטר – חלק מהחוק הגרמני. ג'וסף משתעשע תמיד בשאלות אל האורחים שלו "מה הגובה של הטורבינה לדעתכם?". התשובות הן בדרך כלל נמוכות משמעותית מהמציאות – באזור ה-80 מטר. הוא אומר שמישהו אפילו אמר פעם "50 מטר". או אז – הוא מצביע על הפס האדום ואומר להם "חברה – זה 50 מטר.". מה המסקנה? שאין משמעות להגבלת גובה בדיוק של מטרים כמו שמשרד הפנים מנסה לעשות. זה לא מפריע לאנשים – אנחנו בכלל לא יודעים להבחין בין ההבדלים. תנו להרים מגדלים שיביאו את הטורבינה לאיפה שיש יותר רוח – והיא תייצר יותר חשמל. החשמל הזה יחליף שריפת פחם וגז – שני מקורות לזיהום ופליטת גזי חממה, אותם הרי כולנו מנסים להפחית!

inside the E82 tower

תמונה מתוך המגדל של ה-E82. את קוטר המגדל בבסיס אתם יכולים להעריך מהגודל של ג'וסף (בצד ימין) ושני התחזוקאים של Enercon. הדלת והמבנה בצד שמאל של התמונה היא מערכת המרת החשמל בשביל חיבור אל קווי המתח והיא בערך באמצע המגדל. גובה המגדל כאמור הוא 130 מטר – הבסיס בטון ובערך מאמצע גובה הוא עשוי פלדה. ייצור ע"י Enercon עצמה, שהפכה לאחת יצרניות הבטון הגדולות בצפון גרמניה בעקבות ייצור המגדלים האלה.

פרייבורג לעומת זאת (240,000 תושבים) רחוקה שנות אור מהיכולת המקומית שלנו להפוך ציבור גדול לחלק במהפכה של "ברות הקיימא". אנחנו עוד בצד של הבורות. פרייבורג הוכתרה כ"בירה הסולארית" של גרמניה. פרויקטים סולאריים קהילתיים התחילו פה בשנות ה-90. אני חושב שמדובר בשילוב בין שמרנות ו"ירוקות" מצד אחד (כששני הדברים האלה מתחברים זה חזק) והעובדה שבכל זאת פרייבורג היא העיר בעלת המשאב הסולארי הכי גבוה בגרמניה (שהוא חצי משלנו למי שתהה). ג'וסף הצביע על גגות סולאריים רבים במהלך הסיור. הוא לקח אותי לראות פרויקט ספציפי אחד – מערכת סולרית שלכ-365 קילוואט הממוקמת מעל מנהרה של כביש מהיר העובר בתוך פרייבורג. גם בגרמניה, וגם בפרייבורג, נלחמים בבירוקרטיה כל הזמן. במקרה של הפרויקט הזה, היה צריך למצוא פתרון ייחודי לעיגון של המערכת הסולרית – שכן אם הם היו קודחים עמוק כמו שהתכנון הסטנדרטי דורש, הם היו מגיעים לאזור שהוא חלק מהמנהרה. זה לא היה מפריע למנהרה – אך מבחינה בירוקרטית הם היו מחויבים בתקנים של מנהרות שהם הרבה יותר מחמירים מתקנים של גג רגיל.

community owned solar system on top of a highway tunnel

אחד הפרויקטים הסולאריים הגדולים של FESA – 365 קילוואט מעל מנהרה של כביש מהיר בפרייבורג (לעוד מידע)

The inverter house door double lock

ארון החשמל של המערכת הזאת (או קרוואן החשמל ליתר דיוק) ראה את חלקו בגראפיטי. מה שהכי היה ייחודי אבל עבורי לראות – זה שהדלת של חדר המפסקים (ניתוק וחיבור

המערכת לרשת החשמל) היתה נעולה עם שני צילינדרים. הפואנטה? העיריה מתעקשת שיהיה לה סט בלעדי של מפתחות אל חדר המפסקים. לא שכפול של מפתח שיש למישהו אחר. זה כמובן הפתרון היחיד…

פרויקט אחר שג'וסף הראה לי בעיר הוא פרויקט המיקרו-היידרו שלהם. ישנה תעלה שרצה בעיר, מקדמת דנא (~1100) שמוליכה מים בכח הכבידה מהנהר הסמוך. התעלה נהרסה ונבנתה מחדש במרוצת השנים. אנשים בכנס (שהיה מורכב כ-50% מגרמנים) אמרו שהאגדה מספרת שמי שרגלו דורכת במי התעלה מתאהב בבת המקום ונשאר שם לכל חייו. נזהרתי מאוד. אחד הדברים שהפתיעו אותי בפרויקט היו השימוש בבורג ארכימדס כטורבינה. מסתבר שהבורג מתאים לסיטואציות כאלה ונעשה בו שימוש רחב בעולם המיקרו-היידרו.

Fesa's hydro-turbine in Freiburg

פרויקט אחרון שראיתי היה מתקן ייצור ביומאסה זמינה לשריפה ממפעל עיבוד עץ שניזון מעצי היער השחור ונמצא כחצי שעה נסיעה דרומית מפרייבורג. הקואופרטיב יזם שיתוף םעולה מוצלח עם המפעל ומימן במשותף הקמת מתקן לייצור pellets – מעין צילינדרים קטנים (אורך של 1-2 ס"מ בקוטר של כ-6 מ"מ) של עץ דחוס (כל השבבים מהניסור של הגזעים) שהופכים חומר בעירה מצוין ונמכר לחימום בתים וכדומה.

IMblack forest wood processing

הביקור הסתיים בארוחה במסעדה – עם גג סולארי כמובן – בתוך השכונה הירוקה החדשה שנבנית שם על אזור בו שכנו מגורי חיילים וקצינים של הצבא הצרפתי עד אז. אבל לפני זה – ביקרנו במשרד שלו בשביל כמה שיחות סקייפ ואימיילים – קצת עבודה בכל זאת 🙂 .המשרד של FESA (או של ג'וסף, הוא בכל זאת העובד העיקרי) הכיל המון תמונות על הקירות. צילומים של הטורבינות השונות, ברכות מהתושבים והרבה גזירי עיתון. ג'וסף פעיל פוליטי ירוק (כמובן) והיה אקטיבי בכל פעילויות האנטי-גרעין משנות ה-80 ועד היום, ובעד אנרגיות מתחדשות ושימור-התייעלות אנרגטית. גזירי העיתון שלו כללו כמה תמונות שהייתי חיב לצלם:

Josef's office

ציור של עובדת FESA מוכשרת במיוחד. משאית פסולת גרעינית מתחנת הכח עושה משלוח לביתו של שר הגנת הסביבה, בהסבירה שאין אתרי הטמנה אז המפעל מחלק את הפסולת הגרעינית בין כל צרכני החשמל וזה חלקו של כבוד השר.

Josef's office

על טורבינות וציפורים. במרכז – חזיר בר כועס מבקש להבין למה לא מתייחסים להרג של ציפורים וחזירים על ידי המכוניות בכבישים המהירים – למה לא סוגרים את הכבישים המהירים הוא מתרעם?!

Josef's office

שטח שטח שטח. חפשו את הטורבינות. יש כ-~15 מגאוואט בתמונה. הן עומדות סביב החור הענק שיש במרכז – אזור כריית פחם טיפוסי בגרמניה.

Josef's room walls

ימין – בצרפתית. אנרגיית רוח? כן! ואצלי בחצר!

את שאר התמונות אפשר למצוא פה, ואם אתם רוצים לראות עוד מדברי ג'וסף, אני חושב שהמצגת הזו נחמדה מאוד.

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה OpenFOAM, אוויר לנשימה, התנועה הירוקה, טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על יום סיור סביב פרייבורג עם ג'וסף פסח – מורד החשמל!

  1. מאת אייל‏:

    מדהים ומעניין מאוד

    כל הכבוד חנן על הכתבות המעניינות והחשובות שלך

    אודה לך מאוד אם תוכל לחזור אליי במייל – אני זקוק לכמה עצות

  2. מאת רמי‏:

    כל הכבוד על הפוסט, חנן!
    תמשיך ככה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.