אז מה עשיתי בבוסטון ב-3 שבועות האחרונים לעזאזל?!

נסעתי לבוסטון להתלמד אצל חברת Aerodyne על מכשיר שנקרה Aerosol mass spectrometer , או בקיצור AMS. זה מכשיר גדול, וכבד, ששואב גז עם חלקיקים (למשל – האויר שאתם נושמים עכשיו בחדר) ומפרט את ההרכב של החלקיקים, לפי הקוטר שלהם. מדובר בחלקיקים ננומטרים – מליארדית המטר ומעלה.
בסופ"ש האחרון היתה לי הזדמנות מצוינת לאסוף נתונים אמיתיים (למרות שאני מתכוון להשתמש במכשיר לניסוי מעבדה פרופר). פעם בשנה מורחים לכה על רצפת ה-PVC של המעבדה. לכה על בסיס טינר או טרפנטין – נפט בסופו של דבר. הצביעה התרחשה ביום שבת. את ה-AMS הפעלתי ביום ששי, והשארתי דולק כל הסופ"ש, עד יום שני. אז מה אפשר ללמוד?

קודם כל, שיש די הרבה חלקיקים בחדר, עוד לפני הצביעה!
8 מיקרוגרם לקוב של חומר אורגני (שזה כולל פטרו כימיכלים, כמו מה שהלכה פולטת לאוויר) ליתר דיוק. הצביעה הכפילה את הכמות, לכמעט 16 מיקרוגרם לקוב. אבל מסתבר שסופ"ש זה פרק זמן מספיק לא רק להתיבשות הלכה, אלא גם בשביל הלכה להפסיק לנדף (להריח) ושמערכת האוורור תספיק להחליף את כל האוויר בחדש.

מה עוד אפשר לומר על החלקיקים? ה-AMS יודע להסיק לגבי הקוטר שלהם. החלקיקים אינם עגולים כמובן, אבל המכשיר יודע לתת מה שנקרא קוטר אקוויולנטי – מה היה הקוטר של כל חלקיק אם מחצתם אותו לצורה כדורית. כך נראת התפלגות גודל החלקיקים לפני הצביעה, לעומת אחרי הצביעה:

לצבעים אותה משמעות שיש קודם. העובדה שכל הגבעות חופפות, אומרת שכל החומרים הנ"ל המצאים באותו חלקיק. יותר מזה – אנו רואים שאין ממש הבדל בגודל של החלקיק. רק בכמות המסה. כלומר החומר שהתנדף מהרצפה כנראה נדבק לחליקים שכבר קיימים בחדר, ולא יצר חלקיקים חדשים. אפשר לראות את זה עוד יותר טוב ע"י השוואת הגדלים לאורך כל תקופת המדידה:

פה אנו רואים את ציר הזמן משמאל לימין, כשבציר Y מופיע גודל החלקיקים, והכמות מתבטאת בצבע לפי הסקאלה בצד ימין. רואים שהשינוי בגודל הוא התעבות של הגודל המקורי, והצבעים המתחזקים ואז נחלשים מעידים על התגברות כמות המסה בחלקיקים (הגרף הזה הוא של חומר האורגני בלבד) והחלשות לקראת יום שני.

אנליזה מתקדמת יותר יכולה לספר לנו בדיוק מה התנדף מהרצפה. הנה השוואה בין שני mass spectrums , לפני הצביעה, ובמהלך הצביעה:

אם הספקטרומים היו זהים, כל המספרים היו מופיעים על הקו המווקו – קו ה-45 מעלות, ה-1:1. אז קודם כל, רואים שיש יותר מסה במהלך הצביעה, כי הקו הממוצע שהעברתי דרך כל הנקודות מוטה למטה. בנוסף, רואים שחלק ממספרי המסות בולטים החוצה. 57 בולט יותר מכולם – וכלפי מטה, כלומר הוא נמצא בכמות הרבה יותר גדולה ביחס לשאר המסות. 57 הוא סמן של שרשרת הידרו קרבון (HOA – Hydrocarbon like organic aerosol) שמקורה בצבע.

בקיצור – ה-AMS מאפשר ללמוד הרבה על החלקיקים שיש באוויר. בעצם, אם חוזרים לגרף הראשון, אפשר לשאול מה בכלל הרמה המותרת לנשימה? האם מסוכן לשהות בחדר הזה ביום רגיל? האם מסוכן במהלך הצביעה?
אז התשובה, היא שהרמה המותרת על פי החוק היא בערך פי 4 מהכמות שקייימת באוויר במהלך הצביעה (לפי ג'ון מ-Aerodyne. החוק האמריקאי בכל מקרה). אבל אנחנו יודעים איך החוקים והתקנות נקבעים – על סמך המיכשור הקיים. ה-AMS הוא מכשיר חדש (מ-2000) שעדיין עולה מאות אלפי דולרים ולא נכנס לשימוש. הרי מספיק כמות מזערית של חלקיקים מחומר סופר מסוכן כדי לגרום לסרטן או מחלות נשימתיות כלשהן. Aerodyne עובדים על מכשיר זול יותר, עממי יותר, שעדיין יאפשר למדוד זיהום ברמה גבוהה הרבה יותר ממה שעושים היום.

במהלך הטיול המלחתי לקרוא סוף סוף את cradle to cradle של בכימאי Michael Braungart והאדריכל והמעצב William McDonough שמדברים בדיוק על זה. אנחנו מקיפים את עצמנו במוצרים שנודפים רעל. הצעצוע הזה שהתינוק נשחק איתו? השטיח מקיר לקיר? הרהיטים עם הפורניר המודבק ע"י דבק מגע? כולם נודפים כל הזמן, והם חלק מהמחלות המערביות השכיחות שלנו. לא הורגות מהר, אבל בטוח הורגות לאט – שזה מהר מספיק. בעוד אורך החיים בעולם המערבי עולה בהתמדה, אנו מוציאים מיליארדי דולרים (ארה"ב למשל) על אישפוזים וטיפולים רפואיים – חלקם, אנו יכולים למנוע פשוט ע"י הרחקת הרעל מהמוצרים עימם אנו חיים . התנועה הסביבתית לפי ביל ומיכאל, לא נוגעת בשורש הבעיה. המלחמה של התנועה האקולוגית היא בעיקר להקטין, לצמצם, לשלוט בטביעת הרגל האקולוגית ההרסנית שלנו, לנו ולסביבתנו. למה בעצם אנחנו מכוונים כל כך נמוך הם שואלים?

sustainable development is just the start!

בואו נתכנן מוצרים עם טביעת רגל חיובית! נהפוך את הייצור ושיטות הייצור שלנו למשהו חיובי! למיכאל דוגמא שהוא משתמש בה בספר והן בסרט The next industrial revolution שמומלץ מאוד (בקרוב במכון). האם תגידו שלשתול עץ זה דבר טוב? כמובן. אבל גם לעץ יש פסולת. הוא משיר עלים במהלך חייו בכמות שוות ערך או גדולה מהמסה שלו. אבל העלים שלו, לא רק שם לא מזהמים את הרצפה והורגים את החיים שם. הם יוצרים את החיים שם! הם אמצעי להעשרת האדמה. למה אנחנו לא יכולים לצור משהו דומה?

שניהם אנשי מעשה, ואת הספר שם הפיקו הם החליטו לעשות מפלסטיק, שיכול להתמחזר לחומר גלם ולהיות חלק מהמחזור הטכנולוגי כפי שהם מכנים אותו. לא downcycling כפי שבדרך כלל קורה היום (אריזות פלסטיק הופכות לספסלים פחות איכותיים, מיחזור שרק מעכב את ההגעה של המוצר להטמנה), אלה upcycling, מחזור שיכול להימשך לנצח ושמתוכנן כך מלכתחילה! החלתי לשים לב לעוד ספרים כאלה לאחרונה (טוב, לפחות בבוסטון…).

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה AMS, אוויר לנשימה, טיולים, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על אז מה עשיתי בבוסטון ב-3 שבועות האחרונים לעזאזל?!

  1. מאת אודימ‏:

    תמיד רציתי מכשירי ניתור שיוכלו לתת לי מדדים על כל דבר אפשרי, כמו: הרכב האויר, דופק, טמפ' גוף, קרינה. אבל זה אני (אני אוהב לנתר את מהירות חיבור האינטרנט שלי ולנתח את הגרפים).

    אני חושב שברגע שנוכל לראות בפלפון את הרעל באויר, את הקרינה המשודרת מהמכשירים, ואת ההרכב התזונתי של האוכל שאכלנו היום, תהיה הרבה יותר מוטיבציה לשנות אותם. כרגע אפשר עדיין להכחיש, אבל ברגע שיהיה לנו מידע נגיש ומיידי, נדאג להרחיק מאיתנו מקורות זיהום.

  2. מאת חנן‏:

    זה נכון מאוד.
    אבל איך שאני רואה את זה – אנחנו כבר הרבה זמן יודעים על הרעל שאנחנו מיצרים, על נמוות שאנו גורמים, על ההרס שאנו משאירים לדורות הבאים – ואנחנו לא מפסיקים להכחיש ולטפל בפלסטר בחור בראש.
    אני לא יודע, אתה חושב למשל שהדיווחים האחרונים על נזקי הפלאפונים ישפיעו בצורה אמיתית? הנה, איזה אבא התראיין ואמר שאם הוא היה יודע קודם הוא לא היה קונה פלאפון לביתו בת ה-8.
    אתה מבין, הוא לא אמר "עכשיו שאני יודע אני אקח ממנה את המכשיר" , הוא תירץ ואמר, אם … אז…

  3. פינגבאק: טורבינות רוח חינוכיות בפסגות» חנן נסע ירוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.