תנורי שמש ופוסטים סתמיים

קודם כל, אני מבטיח לא לזרוק תמונות ללא הסבר בבלוג הזה. פשוט חשבתי שהתמונה מדברת בעד עצמה – ג'יפ סמוראי שעושה 6 ק"מ לליטר, סוחב פאנל סולארי ששיך לאופניים חשמליים שעושים שווה ערך של 140 ק"מ לליטר…

למה סחבתי אותם? הסיפור הולך כך:
פעולה ירוקה הזמינו מערכת סולארית (פאנלים + מצברים + בקר טעינה + ממיר ל-220 וולט למכשירי חשמל רגילים) מדרור צחורי ויובל שנברג לפני מספר שנים. המערכת יועדה לארועים אקולוגיים, פסטיבליים ולכל דורש. אבי לוי מפעולה ירוקה הוא פילנתרופ גאה וכך ראה את המערכת. דרור ויובל בנו מערכת פשוטה, שכל אחד יכול להרכיב ולתפעל. כל זוג פאנלים יושב בתוך מארז עץ, שנפתח ונעמד. מדובר על 3 מערכים (או 5? לא זוכר) של 160 וואט כל אחד. מערכת לתפארת.
לפני חודש התחיל ה-walkAboutLove , וערן סולבציק שאחראי לתאורה בחניונים הלווה את רוב המערכת של פעולה ירוקה, בתמורה להבטחה לאבי לוי שאני אשלים את החסר בעזרת העגלה הסולארית שלי. אז אתמול עמדתי בהבטחתי, ובשביל זה העלתי ביום שבת את העגלה הסולארית משדה בוקר שם שכנה בגלל ההרצאה שהעברתי. ללא נגישות לרכב אחר, נאלצתי לפנות לג'יפ סוזוקי הישן של אביה של יערה, מפלצת מסריחה שמכניסה חצי מהאגזוז לתא נוסעים. זו התמונה בפוסט הקודם, בכל מקרה.

ההפעלה היתה מגניבה. הנה מבט על המערכת לפני שהילדים (600 ילדים מבתיספר של הרשת הירוקה) השתלטו עלינו:

לחצו על התמונה כדי להגדיל אותה. בצד שמאל המערכת של פעולה ירוקה (ה-160 וואט שלא הושאלו ל-WalkAboutLove). בצד ימין העגלה שלי (120 וואט). ומימין לה – התנור שמש! הראתי אותו פה באיזה פוסט קודם. צלחת פארבולית, מורכבת מחלקים, פלסטיק עם ציפוי מראתי, מאוד מקצועי – חברה קנדית (solar sizzler), כ-600 ש"ח כולל משלוח. זה בא ללא מעמד, אבל עם תוכניות לבניית מעמד מתאים. אז השבוע בניתי אחד, בבקרים ובערבים אחרי/לפני מפגשי הקואופרטיב/מחקר במכון. הנה התנור בפעולה, מטביע חותם על ילדי הילדים (ובשאיפה על מוחם):

היה יום מעונן, והילדים עברו קבוצות קבוצות, אז חלק ראו שריפה של עץ עם התנור, וחלק שמעו על כך. המוקד די קרוב, אז אין חשש לעיוור עיניים.

בתמונה למעלה כל הילדים מנסים לשרוף עלים. למצוא את המיקום המדויק של המוקד זה מאתגר.
המטרה היא כמובן לבשל עם השמש, אבל לא הגעתי מוכן לכך.
עוד משהו שהצטערתי שלא הבאתי זה את הגיטרה החשמלית שלי. עם החשמל הסולארי הפעלנו שייקרים ועשינו שייקים מפירות. בשביל זה קניתי לי (טוב, זה פשוט היה תרוץ) ממיר סינוס נקי 350 וואט. לשייקר זה היה גבולי (400 וואט), אבל הסיבה שהשקעתי בממיר סינוס נקי היא שכששמים מוזיקה שומעים טוב את ההפרעות של ממיר דמוי סינוס. ואחד הדברים המדהימים עם סאונדף זה הרגישות המדהימה של האוזן שלנו. ב-400 וואט של השייקר יכולתי לעשות מוזיקה שתקרע או עור התוף שלי ושל הילדים בקצה היער… טוב נו, פעם הבאה.

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה, טיולים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.