ספיירים זה מציאות

בסופ"ש האחרון אני וגבריאל השכרנו לראשונה את העגלה הסולארית כמערכת הגברה עצמאית (עד עכשיו סיפקתי חשמל למערכות הגברה קיימות, מגברים של גיטרות וכו'). אני עוד לא הייתי בטוח שיש לנו פה עסק, אז רכשתי רמקולים ומגבר יד שניה לפני כשבוע, במה שהסתבר כתרגיל לא מוצלח במיוחד. לאבי יש מעבדת אלקטרוניקה שלא היתה מביישת את הפקולטה לפיסיקה בוויצמן או בטכניון, וניסיון רב עוצמה עם רמקולים. כשפתחתי את המגבר אצלו, שיתן מבט, התגובה שלו היתה זעזוע תהומי (אני חושב שהדחקתי את המשפט המדויק שאמר). טוב. היה לי ברור מה אני קונה ב-1000 ש"ח. ויאמר לזכות המגבר – שהוא עובד. אבל חורניות זה under statement רציני עבור הגועל נפש הזה. אז ביום ששי זוג הרמקולים, שעל האלמנטים שלהם מופיע הכיתוב solar audio (ומה זה אם לא סימן משמיים שנועדנו זה לזה…), העגלה והמגבר עשו את דרכם לראשון לציון. מכיוון שיש לי מד הספק ואנרגיה צמוד לאופניים החשמליים, אני יכול לדעת כמה מהמצבר הולך על ההגעה ליעד. במקרה הזה – כ-200 וואט-שעה עבור 20 ק"מ נסיעה (זה 100 ק"מ לקוט"ש! שווה ערך ל-240 ק"מ לליטר אם הייתי מטעין בחשמל מהרשת (לפי נצילות המרה של 30% מפחם, כולל הפסדי הולכה והטענת מצברים). אפשר להסתכל ב-way ToGo כדי להבין איפה המספר הזה עומד ביחס לאחרים על הכביש. כתבה מענינת מאוד. אבל מכיוון שאני מטעין סולארית, אז אני נשאר באותו מטבע, חשמל. אם אני אקח את נצילות התאים (15%) אני אגיע למספר קטן, של 120 ק"מ לליטר, שאין לו משמעות – אני הרי לא לוקח את נצילות המרת אנרגית השמש לפחם בחישוב הקודם. אז אני אצתרך לחשוב על מה מקביל פה למה.). המצבר מכיל כ-720 וואט-שעה, כך שזה מספר הגיוני להוציא על נסיעה לארוע. בעצם, המגבר הזה די חלש, והוא לא צרך יותר מ-70 וואט במהלך הארוע (מקסימום), וסכ"ה כ-200 וואט-שעה בכל ה-8 שעות שהיינו שם. זה גם קשור לעובדה שאחרי שעתיים נשארנו עם רמקול אחד, אחרי שהמגבר המזדיין שרף אותו. כן, אני יודע, שמעתי כבר, אין דבר כזה לקנות בזול. להגברה הבאה נצטייד ברמקולים מוגברים נורמאליים.

אפשר יהיה להשכיר דרכנו גם מערכות סולאריות וציוד הגברה שלא נגררים ע"י אופניים, פרטים בקרוב.

ואם תהיתם איך נשמעת מוזיקה סולארית, אז זה מאוד דומה ל-Tracy Chapman.

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה חשמלי דו גלגלי, כללי, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על ספיירים זה מציאות

  1. מאת דניאל‏:

    הי חנן,
    אתה נוסע עם מצברי עופרת של 20AH? כמה זה שוקל?
    מה המהירות הממוצעת ב-20 ק"מ אלה? האם תוך כדי דיווש או על הסוללה בלבד?

  2. מאת חנן‏:

    ה-20 Ah הם כמובן על העגלה. הקיט הזה, כשהוא נוסע לבד, סוחב 8.5 Ah בלבד. 20 Ah על 36 וולט- בערך כ-20 קילו. לקח לי שעה להגיע, כך שהמהירות הממוצעת היתה 20 קמ"ש (בטח קצת יותר מזה).
    כמובן שדיוושתי עם הסוללה! זה אופניים חשמליים – זה הרעיון מבחינתי. ובמקרה של העגלה – המנוע הזה אמנם סוחב 700 וואט במהירות נמוכה, אבל למען שהבקר יאריך חיים אני מנסה לשמור על פחות מ-400 .

  3. מאת דניאל‏:

    גם בהנתן המהירות המתונה (ח"ח על האיפוק אגב, אני לא מצליח) אלה נתונים מאוד יפים. חוץ מזה, בטח העגלה מוסיפה חתיכת משקל.

  4. מאת חנן‏:

    כן, חתכת משקל. אני עוד לא שקלתי אותה בקונפיגורציה הזו (עם הרמקולים), אך בלי הרמקולים זה איזה 50 קילו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.