יאצק נופל וקם

אתמול לקחתי יום חופש, והשלמתי כמה ביקורים שחיכו לי. קודם כל, הבוקר נפתח בביקור בקורס בניית טורבינות הרוח של נועם דותן, בסטודיו וורטיגו בנתיב הל"ה. מדובר בכפר אומנות אקולוגי, ואף נוצר שם חיבור סוף סוף עם שותפו של איל ביגר בייבוא מד הצריכה המעולה שאני מתכוון לעזור להם להפיץ בארץ, בשביל להתחיל לחסוך פה בחשמל! מומלץ לכל בית. הסברים מפורטים על הטורבינה שנבנתה שם אפשר למצוא בעמודים בנושא בניית טורבינות רוח בצד האתר, עם הבדל אחד, שנועם בחר לייצר להבים מצינורות PVC . את החומר אני לא אוהב, אבל השיטה פשוטה להפליא ונותנת ביצועים סבירים. למעשה, נועם ביקש שאחפש נתונים על מקדמי עילוי של חתכים מעגליים כפרופילים (arc sections), ושלשום חבר דג לי מאמר מ-1947 של ניסויים שנעשו במנהרת רוח, והפרופיל לא נראה כל כך גרוע. לא פרופיל NACA, אבל גם לא רע, עם יחס עילוי לגרר של 50+ בנקודה האופטימאלית.

בתמונה נועם מסביר לחברי הקואופרטיב שהצטרפו לסיור, איך עובד הזנב המתקפל של הטורבינה. מנגנון פשוט, שמשתמש במשקל הזנב כקפיץ מחזיר, ובעצם מקפל את הזנב כנגד דיסקת הלהבים ברוחות חזקות, כדי להוציא את הלהבים מהרוח ולהגן על הטורבינה, תוך כדי שעדיין יש ייצור של חשמל (אם כי פחות מברוחות האופטימליות, בדרך כלל באזור ה-30-40 קמ"ש). מנגנון פשוט, אך קשה להסברה. עוד תמונות מהביקור –

אלעד מסביר על אווירודינמיקה של להבי טורבינה

אלעד מפקח על יציקת הרוטור. הרוטור הוא החלק המסתובב בגנרטור. אתם יכולים לראות 12 מלבנים, שביניהם נמזג הפוליאסטר. המלבנים הללו הם מגנטים נאודיום-פריט-בורון מאוד מאוד מאוד חזקים, שמחוברים לדיסקת פלדה. סביבם יש סרט פיברגלס (או אולי נירוסטה לא מגנטית, לא בטוח מה הם שמו ברוטור הזה) שתפקידו למנוע מהמגנטים להזרק המהירויות סיבוב חזקות. הרוטור מסתובב מול הסלילים, היצוקים גם הם באופן דומה, ומייצרים חשמל כתוצאה מכך.

אחרי הסיור הזה נסעתי לטפס על איזה מגדל בתל אביב למדוד רוח – אני מת על הרעיון של טורבינות רוח עירוניות, אבל כפי שכתבתי פה לא פעם (ראו העמוד – טורבינות רוח עירוניות) טורבינות רוח צריכות רוח, ואת זה אין על רוב הבנינים. יוצאי דופן הם גורדי השחקים. כמו זה –

אבל קודם כל – מודדים. אין שום דרך אחרת לדעת אם שווה או לא שווה להרים טורבינה.

את היום סיימתי אצל אחי התאום בבר אילן, שמתכונן במרץ לתחרות כדורגל רובוטים. מאוד משעשע. צעצועים יקרים – עשרת אלפים יורו לשחקן! כמעט כמו ביורוליג! בכל מקרה, לבעוט לשער הם כמעט מצליחים (התחרות היא על אלגוריתמיקה – הרובוטים כבר בנויים ע"י חברה צרפתית, כל השחקנים שווים). ומה קורה כשהם נופלים? הנה , תראו –

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה, חסכון בחשמל בבית, טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.