פרופטאום מובילה בות"ל

הייתי אתמול בשימוע של הות"ל בנוגע לתחנה הפחמית הנוספת באשקלון – יחידה D שמה. לא תכננתי ללכת – אני באמצע עיבוד נתונים מניסוי חשוב במסטר שלי, והשעון מתקתק. אבל ביומיים לפני קבלתי טלפון מחבר שייעץ לנילי- הקמפיינרית אנרגיה של גרינפיס – וזה ענין אותי מספיק שבאתי לנסות לעזור לה להתארגן לקראת השימוע. בנוסף, זוג חברים ללימודים הופיעו שם ודיברו על מחקר שעשו במסגרת קורס במכון ויצמן, על השוואת חלופות לתחנה הפחמית – תחנות תרמו סולאריות או חוות רוח – מבחינת (EROI Energy Return On Investment) והשפעות סביבתיות של כל מחזור הקמת תחנה-שינוע דלק-שריפתו. אז הגעתי, וישבתי היום בעמק רפאים 12 ירושלים מ-9:00 עד 16:00. מתיש. מתיש עד מאד, תרשו לי למרר. אבל בעיקר מתסכל. יש שיאמרו שהמשחק מכור מראש, אבל אני מכבד מאד את גישתו של החוקר (בלתי תלוי – מעביר את המלצותיו לות"ל ואינו מועסק על ידם או ע"י היזם, חברת חשמל לישראל – חח"י) אם כי הוא גם לקה בדמגוגיה קלה לעיתים. מה שבעיקר הרגשתי הוא תסכול.
לא מחברת חשמל – התשובות שלהם, היו צפויות ברובם (מדובר בפינגפונג -אנחנו, קרי המשיגים (למרות שלא דיברתי בשלב ההשגה), דיברנו זה אחר זה תו"כ שהחוקר מעיר הערות ומבקש שלא נחזור על אותו טיעון פעמיים :-), ואחריו חברת חשמל ענתה, ולבסוף אנחנו קיבלנו את זכות המילה האחרונה). לא, התסכול שלי נבע מהשילוב המרגיז בין עובדות אמיתיות – משפחות חולות באשקלון ונציג רופאים ששטח את הנזקים הבריאותחחם הנצפים יום יום באשקלון מאז הקמת התחנה – לשטויות גמורות. גמורות! כל מיני משפטים סתומים שנאמרו על ידי נציגי גרינפיס (וגרינפיסאים – אני אוהב אתכם בדרך כלל) שלא היו במקום, בדיון עניני זה, והערות בדבר תחנה גרעינית (לא על הפרק, הסטת נושא לכיוון שאין לו סיכוי כרגע גם אם היה רצוי, ואני לא משוכנע בכך) ושריפת פסולת , עד דיונים על הכלכליות של אנרגיה סולארית מול הפחם בראיה של 50 שנה (זה לא כלכלי. הרי פה מתחילה הבעיה) ועל קנית גז נוזלי מרוסיה (!) על מנת להאריך את השימוש מעבר לפוטנציאל 20 השנה המוערך שלו, בהיקף השימוש הנוכחי.

השיא האמת, היה לא קשור בכלל, והגיע מבחור שעלה לבמה לדבר על הפתרון שהוא הגה בגרא'ג שלו. שם ,כך סיפר לנו, בנה מנוע למכונית – גלגל מגנטי – שאתה רק נותן לו דחיפה , והופ – לא אמרת ג'ק המחשמל ועברו 1600 ק"מ בלי שתדלקת. זה, בתנאי שלא היו בעיות טכניות. כן. החוקר ניסה לומר משהו על פרופטאום מובילה, והמשיב אימץ זאת בשמחה "כן! בדיוק! זה פרופטאום מובילה ולא נצתרך יותר דלק!" . Energy illiteracy אמרתי כבר פעם?

אז מה באמת הפתרון? בוא אני אתמצת לכם את הקו ההגנתי של חברת חשמל. "התיעלות אנרטית זה חיוני".
גם אנרגיות מתחדשות – "אנחנו משקיעים בפיתוח מיליונים".

עם היחידה החדשה , סכ"ה הזיהום (לא פליטות דו תחמוצת הפחמן) ירד בהדרגתיות, תודות לשילוב מסננים חדישים, וגם ככה אין קשר בין זיהום מהתחנה לחולי שניתן להוכיח, ואנחנו סדרי גודל מתחת לתקנים בכל מזהם נמדד.

אנחנו מודאגים מה-SOS (בטחון ייצור – Security Of Supply) ולכן רוצים תמהיל דלקים. בנוסף – אין תקדים ל-60% חדירה של גז שמוצע כתחליף (ע"י חלק מהנוכחים) חוץ מבהולנד, אבל שם יש יתירות בצנרת הגז שלא קיימת אצלנו. תקלה אחת והופ – כל הקיבולת הגזית מושבתת, עד מעבר לסולר, כחצי שעה (ראה סינגפור) וזה הרי מזהם הרבה יותר מפחם.

תחנות תרמו-סולאריות משולבות גז נצילות פחות ממחז"מ (מחזור משולב – תחנת גז נצילה מודרנית כפי שהקימו ומקימים בארץ) ולכן כבר הגיוני יותר להקים גז לבד.

מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוך בעולם וצמיחת השימוש באנרגיה פר אדם 1.6% כמו באירופה, רק גידול האוכלוסיה פי 3 משם. לכם יש 16,000 חתימות על התנגדות לות"ל? לנו יש 7,480,000 חתימות! איך? חשבון החשמל. בו אנו מציעים לאנשים לעבור לתעו"ז (במגזר הפרטי) , ועד עכשיו רק 2000 הסכימו.

אנחנו משקיעים בהתייעלות, אך אי אפשר לסמוך על התוצאות ולכן זו לא תוכנית אפשרית, רק בד בבד עם הקמת D (זה חדש לי אגב!) , וחוץ מזה זה רק 20% פוטנציאל חסכון, של 30% הביתי מתוך צריכת החשמל הכוללת, וזה כלום (או במתמטית 6% = 11,800*0.06 = 708 = 60% מההספק של D…).

צריך בייס לוד , וזה מתחדשת לא יכולה לתת, רק בשילוב אגירה שאובה כפי שהוצא, וזה 80-70% נציל אז השטח יהיה ענקקק (80,000 דונם!) . אז זהו. משל.

טוב נו. אם הכל כל כך טוב – אז מה אני עושה פה?
האמת אינה כה שחורה (מפחם) כפי שמציירים בחח"י.
קודם כל – איזה סיבות נשארו לנו לזניחת פחם אם הבריאות מושלמת? עדיין הריאות לצערי. הוא משקר? והם? והמחקר האמריקאי המוזכר בו? ומשרד הבריאות?! בנוסף (אם אתם צריכים "בנוסף"), הסכמי קיוטו הולידו את ועידת קופנהגן הבאה עלינו לטובה, ולא משנה באיזה צד של המתרס אתם בקשר לאל גור, יהיה מחיר לפליטות דו תחמוצת הפחמן, ותקרה לפליטות, שתחיב אותנו אם נרצה לקחת חלק בכל מיני זכויות של מדינות מפותחות חברות OECD זה או אחר. מה עוד? מה לגבי ה-SOS שמר אלמקיס מזכיר שצריך להוביל אותנו למסקנה , הצודקת , שאנו צריכים תמהיל דלקים? (ואולי לחשוב על מיקום מסוע פחם בטווח רקטות? מאוד עוזר ל-security of supply. וכן, הם הגיבו לגבי זה ואמרו שהמתקן ממוגן לחלוטין. אשרי המאמין) אז מה חברה, תרמו סולארי זה לא תמהיל? חוות רוח זה לא תמהיל? פוטוולטאי זה לא תמהיל? אה. בלי לדבר על כסף – זה הרי לא קבוע. לכך יש לזה מספר פתרונות. אחד – אגירה שאובה (עוד על זה – מחח"י). או אגירת אוויר דחוס סטייל התוכנית המהפכנית האמריקאית, שקן זוויבל חתום עליה בין השאר (ביקר בארץ לאחרונה). שתים – שימוש ברכבים חשמליים כאגירה. שתי ציפורים. 3. אגירת חם בתחנות תרמו סולאריות נותנת כבר היום כמה שעות קדימה בתחנות חדשות, ובדור האחרון נתנו חצי שעה אגירה באופן כלכלי – משיחה עם מי שתפעל תחנה סולארית תרמית באריזונה ב-2004 – מה שגישר על עננות, כך שבמשך היום (השמש די אמינה פעם אחרונה שבדקתי) ההספק שהתקבל היה ידוע לאורך כל שעות היממה. 80,000 דונם. הם 80 קמ"ר. ישראל זה 20000 בלי רמה"ג. וכמו שמספר דויד מקיי – העברת יחידות היא דרך מצוינת לבלבל את האויב. אבל אנחנו לא האויב, וגם דוד אלמקייס נראה מאוד מצוברח בתפקיד האיש הרע שהוכתב עליו.

הנה תוכנית הבן (מכיון שתכנית האב עוד לא אושרה לה למרות שהוזכרה ע"ח חח"י):

1. אגירה שאובה והתיעלות אנרגטית בקצב חדירה אגרסיבי, שיושג ע"י תכנית לאומית בה יושקעו לפחות 2.2 מיליארד ש"ח על פני ה-5 שנים הבאות יתנו 1200 נגאוואטים (Nega-watt) נקיים , בכסף שישאר בארץ הודות לחיסכון בדלקים שיושג, החסכון למשק מוערך בכ-816 מיליון ש"ח בשנה.

2. שימוש בגז שנמצא כמשאב ביניים שיעזור להפחית את השימוש בסולר ופחם בטווח הקרוב (10-15 השנים הבאות). אימוץ ה-hot swap של הסינגפורים שלוקח 10 דקות? (תחלופה מהירה בין גז לסולר במקרה של תקלה בצינור היא אחת הדאגות שצינו נציגי חח"י. 30-60 דקות זה זמן איטי מדי, וזה מה שיש כרגע, אבל הם דיברו על הסינגפורים שנתקלו בהאפלות גדולות עקב הרבה גז וחוסר יתירות בצנרת, והחוקר הזכיר שיש להם עכשיו פתרון של 10 שקות. לא מצאתי אותו, אך החברה הזו מציינת שאפשר לעבור מיידית מגז לסולר). אולי. אף אחד לא רוצה מזוט או סולר, אבל אם נרד במשקל ב-1200 מגאוואט המצב ישאר כמו היום, לטוב ולרע בהקשר הזה.

3. מרווח הנשימה שנשיג יאפשר להגשים את החזון החדש שלנו. תחנות תרמו סולאריות בנגב, ופאנלים פוטוולטאים על הגגות, עם טורבינות רוח בהיקף שמתאים לגידול האוכלוסיה עם גידול בצריכה לנפש אפסי, הודות לתכנית החסכון האגרסיבית. כדי לחדור מעבר ל-10% צריך אגירה. מעולה – אגירה שאובה. אני אחדד את תכנית הבן ואכניס חישובים בהקדם האפשרי. בינתיים אנחנו יכולים שוב להסתכל במתקנים שמשרד התשתיות מקדם ולראות שנכנסים עוד הרבה כאלה בארץ.

4. חיוב תקני בניה ירוקה בכל המשק , המחייבים בידוד והצללה ותכנון אקלימי חוסך אנרגיה בכל מבנה חדש, כשאצל המגזר הציבורי אפשר לחיב בנוסף שידרוג במבנים קימים, התקנת מדי צריכה וכדומה.

5. למתקדמים: אפשר להכניס מחיר חשמל מדורג . צריך ביצים לזה. כבר הראו שהדרישה לחשמל קשיחה, אבל אסור ליפול פה לפח. השינוי במחיר עבור צריכה בזבזנית במיוחד (לעומת גודל משפחה, אזור אקלימי, גודל הבית…) צריך להיות דרסטי, וחיבים לתת פתרונות להקטנת הצריכה ללא פגיעה בתוצר הלאומי, הפרה הכלכלית הקדושה, או באיכות החיים.

אבל – כמה זה יעלה כל זה? הטורבינות רוח הגדולות ברמת הגולן יהיו כלכליות. כל השאר – לא. אנחנו הרי יודעים את זה. אחרת לא היינו עושים את כל הדיון הזה. תחנות תרמו סולאריות חדשות בטכנולוגיית מגדל סולארי יוכלו כבר היום לייצר חשמל בכ-10 סנט לקוט"ש (שיחה עם המומחה מקודם). פי 2-3 מהעלות של פחם. אבל פחות מהמחיר שאנחנו משלמים כרגע. אלא שזה לא חישוב החשמל האמיתי, אלא חישוב תשואה צר וסטנדרטי. אנו צריכים את חשבון החשמל האמיתי – של חברת החשמל, על מנת להבין כמה כספים נוספים אנו משלמים על החשמל בדמות הקלות בארנונה וכדומה. עיקר – תפל? איני יודע. אבל רק עם זה אנו נוכל להשוות מחירים על אותו מגרש. ויותר חשוב, להוסיף את כימות עלויות חיצוניות. כלומר פנימיות. מחלות ריאה. כן, לחיי אדם יש מחיר – מה חשבתם?! ארדן ומשרד הגנת הסביבה העריכו 816 מיליון ש"ח בשנה. ואז את העלויות החול"יות, בדמות מס ה-CO2 של ה-14-40 $ לטון. אז, ורק אז נוכל להחליט מה מחיר החשמל שיצדיק את ההשקעות הנוספות של המשק. ונוכל לשאול אתכם, אזרחי ישראל – כמה שווה הבריאות שלכם?

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על פרופטאום מובילה בות"ל

  1. מאת שחר דולב‏:

    הנקודה החשובה היא שאם מאמינים להמשך הגידול בביקושים על פי תחזית מ' התשתיות, אז באמת אין הרבה מה לעשות. לעולם לא נצליח להתקין PV או רוח באופן שידביק את הגידול, כך שמכסימום אפשר לדחות קצת את הקמת הפחמית. אבל יום יבוא ויהיו חייבים אותה.
    אבל, לדעתי, בהמשך תהליך קופנהגן יחייב הפחתה דראסטית של הפליטות – מדברים על הפחתה של 80% במדינות המערב עד 2050. אי אפשר לעשות את זה עם תחנות פחמיות… כך שמתישהו, גם עם כל שאר הטכנולוגיות – התייעלות, CCS, PV, רוח, גלים, ומה לא – נתחיל לכבות תחנות כוח, ואת הפחמיות בראשונה.
    לכן, הטקטיקה צריכה להיות משיכת זמן. לפחות עד 2012, עת הסכמי קופנהגן יכנסו לתוקף, כשההנהגה בישראל תתחיל להבין את משמעות הקיצוץ האדיר הנדרש בפליטות, ואני מניח שבאותו הזמן יכנסו גם מגבלות סחר על מדינות סוררות, כך שיהיה מובן גם המחיר שנצטרך לשלם אם נסטה מהיעדים הגלובליים.

  2. מאת לאון‏:

    סקירה ממש מעולה.
    לא הבנתי אבל אם הצגת את הדברים האלו בדיון..?

  3. מאת חנן‏:

    אני הערתי בסוף הדיון, לגבי זה שהעובדה שמחיר החשמל הזול בארץ (כפי שחח"י הזכירו, בצדק) הוא לא גזירה משמיים, ובשם הבריאות שלנו צריך לשקול לדרג אותו כך שצריכה רבה יותר תעלה יותר כסף (בדומה למס הבצורת) ותעודד חסכון.

  4. מאת תמיר‏:

    אם לא היינו שומרים על חוש ההומור באמת שהיינו בוכים מכל מה שתיארת כאן… כתיבה משעשעת ומעניינת.
    מסכים איתך בכל מה שקשור לתימחור דיפרנציאלי של החשמל.
    בהקשר זה מעניין לראות כיצד צריכת החשמל של העשירון העליון גבוהה פי 12 (!) מזו של העשירון התחתון (הדו"ח הסטטיסטי של חח"י, טבלאות 43-45), והפערים הולכים וגדלים משנה לשנה.
    יתכן ואחנו מתקדמים לעתיד של קנסות חשמל בדומה לקנסות בצורת.

    לדעתי אין מן הנמנע גם שהמדינה תטיל על חח"י לבנות תחנה סולארית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.