סוסיה וחוק שימור אנרגיה

בשבת האחרונה ביקרתי סוף סוף בסוסיה. מה יש לחפש שם? אני הולך אחרי הרוח, ו-comet-ME התקינו שם טורבינת רוח ומערכות סולאריות לקהילה הבדואית, שנמצאת בין הפטיש לסדן (הרשות ואנחנו) ומנותקת מרשת החשמל למרות שיש קווי מתח בקרבת מקום, והם בדיוק סוג הקהילות שמרוויחות פלאים מטורבינת רוח של 1 קילוואט, או אפילו פאנל PV של 100. אני הכרתי את הפרויקט לפני מספר שנים כשנועם דותן פנה אלי, וייעצתי לו בקשר לטורבינות שכדאי לו לעבוד איתם. הם עשו שם עבודה נהדרת, ואפשר לראות איך נראת טורבינה "עשה זאת בעצמך" שמותקנת באזור עם אחלה רוח (דרום הר חברון – יתיר, הר משא. אחלה רוח!)

זוהי טורבינה שנבנתה מקיט של other power, ועומדת על מגדל של 12 מטר. ברוח של 12 מטר בשניה (~40 קמ"ש) תראו ממנה כ-1000 וואט לערך.

ומה הולך יד ביד עם אנרגיה מתחדשת? התיעלות. המקרר שהותקן וחושמל ע"י הטורבינה למעלה ועוד פאנל סולארי קטן, נבחר בקפידה. במערכת כזאת שווה לשלם 6000 ש"ח על מקרר 5 כוכבי אנרגיה, שצורך 330 קוט"ש לשנה, עם נפח של מקרר ביתי (כ-600 ליטר אם אני לא טועה). לשם השוואה, המקרר שלי (לשעבר – נמכר הלאה לפני חודש) צרך 365 קוט"ש לשנה אבל עם נפח של 240 ליטר ומקפיא של 100 ליטר, ועלה 1400 ש"ח.

ולמה שימור אנרגיה?

פורסם היום מאמר על הרעיון היפה של ד"ר לוסי אדרעי-אזולאי ופרופ, חיים אברמוביץ (ואם אני שוכח מישהו אז סליחה) שאצל שניהם למדתי ואצל האחרון גם עבדתי כסטודנט ואח"כ כמהנדס צעיר. המעבדה של חיים אברמוביץ מתמחה בחומרים פיאזו אלקטריים כחישני מעוות – או בעברית – שבר. כשמנסים לשבור קורה, היא מתעוותת ביחס שקשור לכמות המאמץ שמפעילים עליה – עד שהיא נשברת. חומרים פיאזו-אלקטריים מייצרים מתח קטנטן מהעיוות הזה, ואפשר למדוד אותו, וכך למדוד את כמות העיקום (מעוות) שעברה הקורה. הרעיון היפה שלהם היה להשתמש בחשמל הזה לעשות עבודה – לייצר אנרגיה חשמלית שימושית מעבר למדידה. כמו שעושים במרעום של RPG למשל – אם תעקם את החומר פיאזו אלקטרי , ויהיו מספיק יחידות של חומר כזה, ותחבר את כל החשמל ביחד 0 תגיע לכמויות חשמל מענינות ושימושיות.

אז למה שימור אנרגיה?

כי חברת אינוואטק בחרה לשים את השטיח הפיאזו אלקטרי הנ"ל בכביש. ולתת למכוניות שעוברות עליו למעוך אותו over and over again.

ועכשיו נשאלת השאלה "מאיפה האנרגיה?"

מאיפה באמת? אנרגיה לא נוצרת יש מאין. זה רק פוליטיקאים יודעים לעשות. היא מגיעה מהרכבים. אם תסתכלו בחלק התחתון של הכתבה תראו הרבה תגובות עניניות, שמאוד שימחו אותי. למשל תגובה 7. there's no free launch אמרו כבר לפני. או שזה מס דלק עקיף, או שזה הופך את הכבישים לקשיחים יותר. וכנראה שזה שילוב. אני כאחד, מאוד אשמח לראות ניסיון של מכונית שעושה נסיעת מסלול על קטע כביש כזה, לעומת קטע כביש זהה אחר ללא השטיח הפיאזו. אני יכול לנחש מה יהיו התוצאות.

על אודות חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
פורסם בקטגוריה אוויר לנשימה, טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על סוסיה וחוק שימור אנרגיה

  1. מאת שחר‏:

    ראשית, חנן, תרד מהז'רגון הצבאי – במקום להסביר גביש פיזואלקטרי באמצעות השוואה ל-RPG (כמה אנשים מכירים את עיקרון הפעולה של מרעום RPG?), אולי תשווה לנעלי הילדים שמהבהבות עם כל צעד 😉
    ובנוגע לאינוואטק, באתר שלהם, הם מתחייבים שהאנרגיה שהם מנצלים היא אנרגיה שהיתה אבודה מראש (אקוסטית, חום), ואינה משפיעה לרעה על צריכת הדלק של המכוניות:
    http://www.innowattech.co.il/images/pdf/brochure.pdf
    לך תדע…
    יעל כהן-פארן עשתה חישוב אצבע שאם הנתונים שלהם נכונים, על כל הכבישים המהירים בארץ אפשר לייצר ג'יגהואט שלם. לא רע.

  2. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה)‏:

    חנן שלום,
    כיום, רכבים נוסעים על הכביש, ותוך כדי נסיעה הדלק אוזל – זו עובדה.
    אף שאיננו מודעים לכך, או מרגישים בכך, בזמן הנסיעה על כביש רגיל, שלא הוטמנו בו גנראטורים פייזואלקטריים, הכביש שוקע.
    מאחר והאספלט הוא חומר ויסקו-אלסטו-פלאסי, ובעיקר אלסטי, רכב שעובר על קטע כביש גורם לשקיעה ולאחר שהרכב עובר את המקום, השקיעה משתחררת – דפורמציה אלסטית.
    השקיעה הזו היא למעשה מקור לאנרגייה שניתנת לביטוי כאנרגיית גובה mgh שממש ברגע מעבר הרכב התבזבזה!
    הפתרון של אינוואטק מאפשר לתעל את האינרגיה המבוזבזת לאנרגיה חשמלית ירוקה.

  3. מאת חנן‏:

    שלום לך,
    המשפט הראשון שלך מאוד מאוד סתום. "כיום, רכבים נוסעים על הכביש, ותוך כדי נסיעה הדלק אוזל – זו עובדה.". כן. קוראים לזה חיכוך+התנגדות אויר.
    לגבי העובדה שהאספלט שוקע – נכון. אם השקיעה שהוא יעשה עם השטיח הפיאזואלקטרי זהה – יש לנו מנצח. אבל אני רוצה הוכחות לפני שמתקינים את זה בכל כביש. אני לא משוכנע שאין כאן תוספת של שקיעה. אני לא יודע מה המודול יאנג ומקדם פואסון של האספלט, ושל האספלט עם השטיח.
    יואילו בטובם החברה של לוסי לעשות ניסוי עם רכב על כביש זהה, אחד ללא ואחד עם השטיח – ונוכל לראות.

  4. מאת דורון פלד‏:

    כולם רוצים בטובת כולם ויפה הדבר. ולמה לא לנסות ולתת אינפורמציה שקופה ובדוקה לגבי הכביש.
    גם אני ביקרתי בסוסיה והסביבה, וללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת ישנה בעיה אנושית קשה ביותר במקום. וכל הכבוד לעושים במלאכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.